קה

נאמר ופני לא יראו. ומאחר שע"י היו"ט נאמר בקשו פני הלא דבר גדול הוא. ושייכות יו"ט לבחי' בקשו פני י"ל ממקרא מפורש שלש פעמים בשנה יראה כל זכורך את פני הוי' אלקיך כו' ולא יראו פני ריקם ס"פ ראה ועיין בלק"ת בשה"ש בד"ה מה יפו פעמיך בנעלים שבחי' יראה את פני הוי' אלקיך הוא עתה בתפלה כו' דהיינו ע"י אהבה ויראה והתעוררות רחמים כו' ע"ש. ויש להעיר מפסוק ואני אמרתי בשלוי כו' ה' ברצונך העמדת להררי עוז הסתרת פניך הייתי נבהל אליך ה' אקרא כו' וזהו בקשו פני. ועמ"ש בסדור בד"ה עבדים היינו לפרעה. פרעה אותי' הערף שהוא יניקתו מעורף דא"א שבחי' א"א הוא ארך אפים וגדל חסד דקמי' כחשיכה כאורה כו'. אבל עכ"ז מקבל רק מבחי' עורף ואחוריים. אבל ויוציאנו ה' אלקינו משם ע"י יאר ה' פניו אליך שבחי' הפנים זהו הגבה למעלה מעלה לאין שיעור מבחי' אחוריים כו'. ולזאת לך אמר לבי בקשו פני את פניך הוי' אבקש:

(ב) בילקוט תלים סי' מ"ב סוף רמז תשמ"א דק"ד ע"ג ע"פ צמאה נפשי לאלקים לאל חי מתי אבא ואראה פני אלקים שם פסוק ג'. ממה את צמאה איני צמא לא לאכול ולא לשתות אלא לראות את פניך לך אמר לבי בקשו פני את פניך הוי' אבקש. לכן נאמר מתי אבא ואראה פני אלקים. ורש"י בתלים שם פי' מתי אבא ואראה פני אלקים לעלות לרגל. הרי כמ"ש בזהר דבחי' בקשו פני כו' זהו נאמר על היו"ט שבהם הוא בחי' יראה את פני כו' ואראה פני אלקים. ובבחיי פ' בראשית די"א ע"ב ע"פ ומפניך אסתר כלומר ממקום שכינתך והוא כלשון שכתוב מבקשי פניך ה'. תלים כ"ד. את פניך ה' אבקש. תלים כ"ז. בקשו פניו תמיד. תלים ק"ה ד' עכ"ל. והפסוק תלים כ"ד ו' זה דור דורשיו מבקשי פניך יעקב סלה עיין ספ"ג דערכין די"ז ע"א ובזהר ר"פ וירא במה"נ דצ"ז א'. ופי' הרמ"ז מבקשי לשון רבים משמע דקאי אצדיקים שהם מבקשים פני ה' שה"ס האצילות שה"ס הפנים כי אחור עשי' ושמאל יצירה וימין בריאה ופנים אצילות. ויתכן להיות מלת פניך מושכת עצמה ואחרת עמה ושיעורו מבקשי פניך פני יעקב סלה כו' כמ"ש לקמן יעקב אבינו הוא כסא הכבוד כו' שאין לנו גילוי חכמה שלמעלה אלא בתורה שהיא יעקב כי על עצם החכמה נאמר ופני לא יראו עכ"ל. נמצא לפי' הרמ"ז מבקשי פניך הוא גילוי האצילות. ובלק"ת ס"פ הברכה בד"ה מזמור שיר חנוכת הבית דרוש הראשון פ"ב פי' ענין יראו פני היינו בחי' ממכ"ע וסוכ"ע בחי' יחוד קוה"ו שכאו"א מישראל הי' מקבל גילוי זה ומזה הי' נמשך ההשתחוואה והביטול בפנימית להיות כל השנה בחי' ביטול זה. וע"ש דיש ב' בחי' בהשתחואה הא' חיצונית והב' פנימית ואפ"ל דההשתחוואה החיצונית זהו הכנה להשתחוואה פנימית ומזה יובן ענין בקשו פניו מבקשי פניך כו':

(ג) והנה כתיב כמים הפנים לפנים כן כו'. ואפ"ל מים זהו תורה כמ"ש הוי כל צמא לכו למים וע' בלק"ת בד"ה האזינו השמים דרוש השני שמים שם מים זהו התורה. וענין הפנים לפנים שע"י אשר משים פניו בעסק התורה הנה כל הקורא ושונה הקב"ה קורא ושונה כנגדו. כמשארז"ל באבות עשרה שיושבין ועוסקין בתורה שכינה שרויה ביניהן כו' מנין שאפי' אחד שנאמר בכל המקום אשר אזכיר את שמי אבא אליך וברכתיך וע' מזה בלק"ת בשה"ש בד"ה ששים המה בלכות. דרוש השני. וכ"ה בזהר פ' במדבר דקי"ח ע"א דהא בכל אתר דמלוי דאורייתא אשתמען כו' וקב"ה אתי לדיירא בהדיה הה"ד בכל המקום אשר אזכיר את שמי ופי' הרמ"ז דהל"ל תזכיר אלא שזהו ע"ד ואשים דברי בפיך כו' לכן נאמר אזכיר. נמצא זהו בחי' ענין הפנים לפנים שבא ע"י מים שהוא התורה כו' כמ"ש מזה בלק"ת פ' ראה סד"ה כי תשמע בקול סד"ה ביאור הדברים. וא"כ עכשיו שאין בהמ"ק קיים לבא לבחי' את פניך הוי' אבקש זהו ע"י עסק התורה. וע' בסש"ב פנ"ב פנ"ג. ובמשנה סוף הוריות יקרה היא מפנינים מכה"ג שנכנס

ספריית ליובאוויטש · chabadlibrary.org