יט
נט
שה"ע סוכ"ע. לבחי' ארץ הנק' שמאלו. ידי יסדה ארץ נטה שמאלו וברא ארץ והוא בחי' ממכ"ע. וזהו"ע המטר המרווה ארץ כו' וכן התורה נק' מטר וגשם וכו'. וזהו ומעשה ידיו מגיד הרקיע. אוירא שבו העננים. וכתיב המכסה שמים בעבים המכין לארץ מטר כו' והוא ע"י ואד יעלה מן הארץ כו'. וא"כ בפסוק זה נאמר ב' ענינים. הא' השמים מספרים זהו ע"י עצם בריאת שמים וארץ. הב' ומעשה ידיו דהיינו ענין המטר. והם למעלה ג"כ ב' ענינים. האחד הבחי' דלהחיות העולמות. הב' ענין יחוד העליון. שהוא הנק' מטר כו'. מטרא בעלה דארעא. ולפ"ז ג"כ יש לפרש מה שאומרים מזמור זה בשבת כי הנה ארז"ל ונתתי גשמיכם בעתם בלילי שבתות והיינו כי אז עיקר יחוד העליון והמשכת האור מבחי' סוכ"ע להאיר בבחי' מל'. ע"כ זהו"ע ומעשה ידיו כו':
קיצור ענין השמים מספרים ע"ד כי אראה שמיך כו'. שאו מרום עיניכם וראו מי כו'. וזהו כל פעל ה' למענהו לעדותו. וענין ומעשה ידיו י"ל זהו"ע המטר שנק' מעשה ידיו ב' ידים יחוד סוכ"ע וממכ"ע בחי' אף ידי יסדה ארץ וימיני טפחה שמים וזהו עושה גדולות כו' הנותן מטר כו'. מגיד הרקיע האויר כי ע"י ואד יעלה מן הארץ והשמים התקשרו בעבים שהם באויר הרקיע עי"ז המכין לארץ מטר. ובחי' זו נק' יחוד העליון דסוכ"ע וממכ"ע המאיר בשבת. עקידה נעילת שער א' כל המזמור. עקרים מ"ג פ"ג רוב המזמור:
השמים מספרים. עמ"ש בביאור ע"פ השמים כסאי בשם המדרש תלים במקומו. כתובות א' ה"א. ומעשה ידיו מגיד הרקיע ע' מזה במדרש תלים ג"כ. ר"ח רבות בא ר"פ י"ט ענין השמים כסאי השמים מספרים קע"א ג' רמ"ז א' ש' ד' ש"א ג' ח"מ צ"ב ד' זח"א עמוד ל"א ל"ב קנ"ט. ח"ב קפ"ז ופ' תרומה של"ה מ"ח ב' קי"ז א' ר"ה ב'. מ"ע קי"ו. בחיי י"ח ב' מ' ב' ר"א ג':
רבות ויקרא ס"פ ה' קע"א ג' א"ר חנינא אית אריס דחכים למשאל כו' דוד מאריסא טבא הוה בתחלה משורר בקילוס השמים מספרים כו' א"ל הקב"ה מה את בעי א"ל שגיאות מי יבין כו'. ענין אריס נזכר שם בפ' ויקרא פ' א' ע"פ ויקרא אל משה על אדה"ר ולאדם לא קרא והלא כבר נאמר ויקרא ה' אלקים אל האדם אלא אין גנאי למלך לדבר עם אריסו. וכ' המ"כ ואדה"ר אריסו היה שנאמר ויניחהו בג"ע לעבדה ולשמרה. והנה האריס נוטל רק לשליש ולרביע ועיקר השבח לבעה"ב. וכך המצות עיקרן צורך גבוה הוא ע"ד ועשיתם אתם כאלו עשאוני. שהוא עשיית הכלים דאצילות. ט"ס דז"א ע"י רמ"ח מ"ע בנין שיעור קומה שבהן ועל ידן גילוי אלקותו בעולמות. וע"כ נק' תמתי שמשלימים אותו כביכול. כמ"ש בלק"ת בשה"ש בד"ה אני ישנה. ועי"ז נמשך ג"כ תענוג עליון למעלה שאמר ונעשה רצונו כמ"ש סד"ה לסוסתי. וכמ"ש ואהי' שעשועים יום יום. אלא שמ"מ גם האדם מגיע לו תועלת ג"ע ותחה"מ ש"י עולמות אבל עיקר המכוון צורך הבעה"ב שהרי ארז"ל נוח לו לאדם שלא נברא כו' פי' שלא ירד מבחי' טהורה היא לבחי' אתה בראת כו'. וענין חלק שליש י"ל נהי"מ דאצילות נעשים מקור לבי"ע. וזהו ג"כ חלק רבי"ע בחי' מל' הנק' רובע ישראל וכמ"ש במ"א בענין כל ישראל יש להם חלק לעוה"ב דחלק הוא חלק רביע כמבואר בגמ' פ"ד דב"ב דס"ג ע"א ובש"ע ח"מ סי' רנ"ג סכ"ד. והיינו דמקבלים מבחי' יסוד שבו ועל ידו נמשך שפע הבינה הנק' עוה"ב בכנס"י והיסוד נק' רובע ישראל היינו חלק רביע מבי' ז"א דאצילות כמ"ש בזח"ג פ' בלק דף ר"ד. וזהו ענין האריסות שהאריס נוטל חלק רביע כו'. ועד"ז זוז נק' אריס כי הוא מרכבה לבחי' מל' שיורדת בבי"ע ונעשית ראש לשועלים
יובא מ: chabadlibrary · ספריית ליובאוויטש · free-to-read · במקור
הצעת תיקוןנשלח לבדיקה
דיווח על בעיהבלי חשבון
הטמעה באתר אחר
על הדף
פרטים
- חיבור
- יהל אור על תהלים
- כרך
- יהל אור
- מזהה
- rh-9mna5vwp
עותקים
פעילות אחרונה
עוד לא הוצע כאן תיקון ולא דווחה בעיה.