תל

ואו"א תתאין שהם ישסו"ת נרמזו באות ה' של שם. ולכן פי' היושבי בשמים ביו"ד יתירה שיומשכו בז"א המשכת מוחין דגדלות מאו"א עילאין כו' שבהם מאיר ע"ק. ועד"ז יתפרש פי' על דברתי יו"ד יתירה שיאיר בהדבור בחי' חו"ב עילאין ואז יהי' דברתי דבור שלי. וכנודע מענין ודברי אשר שמתי בפיך כו' וכמ"ש בד"ה האזינו השמים פי' תזל כטל אמרתי וזהו ג"כ ענין מלכי. ע"ד הליכות אלי מלכי בקדש. וכענין מ"ש במא"א אות ריש סעי' ז' ההפרש בין רב ובין רבי. וז"ל ורב סוד בינה וכשמאיר בה חכמה סוד יו"ד נק' רבי עכ"ל. וז"ש ואני נסכתי מלכי על ציון הר קדשי תלים סי' ב' ו'. מלכי דוקא שנק' כן מלך המשיח. כי מצינו בשמואל א' ס"י. שהתרעם על ששאלו להם מלך. כי וה' אלקיכם הוא מלככם. היינו גילוי מל' דאצילות ממש שלמעלה ממלכיות דבי"ע ולכן משיח יהי' נק' מלכי שיאיר בו אור האצילות ממש. ובמ"א נת' שיאיר בו מל' דא"ס ולכן נק' מלכי. ובילקוט בתלים רמז תר"כ מהו נסכתי אמשחתיה כמו וסוך לא סכתי. ד"א גדלתיו כמו ושמנה נסיכי אדם. והיינו כמ"ש הנה ישכיל עבדי וארז"ל בילקוט ישעי' רמז של"ח זהו מלך המשיח. ירום מן אברהם כו' ונשא ממשה כו'. ולכן נק' מלכי. ודו"ק. ועד"ז יובן ענין אתה כהן כו' בכדי שיהי' על דברתי מלכי צדק כו':

(ו) זהר בלק קצ"ג ע"ב. אתה דא ימינא כו'. כהן עילאה דא איהו דקיימא על דבר. בגין דההוא דר לא קיימא אלא בימינא. היינו כי הדבור שהוא להיות מקור לבי"ע זהו רק מחמת כי חפץ חסד הוא וכמ"ש הרמב"ם במ"נ ח"ג פנ"ג וז"ל ובעבור זה המציאות כולו ר"ל המצאת הש"י את העולם הוא חסד. אמר. אמרתי עולם חסד יבנה ענינו בנין העולם חסד הוא עכ"ל:

(ז) פ' עקב דרע"א סע"א בענין ברוך אתה אתה כהן לעולם כו' ע"ש: רבות נ"א ג'. ס"ב א' קצ"ד א'. ס"א ד'. רפ"ח ד':

(ח) רבות פ' לך פמ"ו דנ"א ע"ג רבי ישמעאל אומר כה"ג הי' אברהם שנאמר נשבע ה' ולא ינחם אתה כהן לעולם. ובפ' וירא פנ"ה ע"פ ויאמר הנני. דף ס"א ד'. הנני לכהונה הנני למלכות זכה לכהונה שנאמר נשבע ה' ולא ינחם כו' וכ"ה בפ' ואתחנן דף רפ"ח ד'. ושם פ' וירא פ' נ"ה ס"ב א' וכי יש קרבן בלא כהן. א"ל הקב"ה כבר מניתך שתהא כהן שנאמר אתה כהן לעולם ואפ"ל כי ע"י המס"נ שאמר הנני עי"ז זכה לבחי' נשבע ה' ולא ינחם אתה כהן כו' עמש"ל סעי' ה' בענין ולא ינחם מבחי' כי לא אדם הוא להנחם ומ"ש בלק"ת בד"ה ביום השמע"צ דרוש השני בפי' אשר נשבעת לאבותינו מימי קדם. עוי"ל כי הנני בשני נוני"ן מורה על ב' בחי' נש"ב הא' מלמטה למעלה ע"ד לך ה' הגדולה והגבורה כו' והב' מלמעלה למטה ע"ד כי כל בשמים ובארץ וכמ"ש במ"א ע"פ ויזרע יצחק כו' וימצא מאה שערים כו'. והנה כי כל בשמים ובארץ זהו המשכה מבחי' בינה בזו"נ וזהו עצמו ענין כה"ג שממשיך מהבינה לז"א שזהו פי' אתה כהן לעולם וכמ"ש בזח"ב ר"פ יתרו דס"ז ע"ב אית מלך לעילא כו' ותחותיה כהן רזא דאור קדמאה כו' ע"ש. והרמ"ז שם פי' ענין כהן עפמ"ש בפע"ח בכוונת יוהכ"פ וז"ל כל מיני שפע הם משתנים ברדתם למטה משא"כ בחינת החסד שהוא אור קדמאה שהיא מאיר מסוף העולם ועד סופו אינו מתעבה ומחליש כחו כי כל אורו גדול למטה כמו למעלה כו' ולכן כל מיני שפע צריכים להתלבש בו לירד למטה וז"ס יומם יצוה ה' חסדו כו' וזהו"ע כהן ה"ס החסד. עכ"ד. וזהו אתה כהן לעולם. להמשיך בחי' אור קדמאה המאיר מסוף העולם ועד סופו כו'. וזהו ענין תתן אמת ליעקב וחסד לאברהם כו' אשר נשבעת כו' מימי קדם דוקא בחי' המשכת אור קדמאה כו':

ספריית ליובאוויטש · chabadlibrary.org