עו

משא"כ בינה היא אם הבנים שמחה. ונק' עלמא דחירו. ואין שייך שם בחי' אלו. וזהו מי שענה את אמך הוא יענה אותך שכמו שבבינה הוא עלמא דחירו ואין החיצונים יכולי' לעכב הלידה וגילוי האור באצילות כמ"כ במל' יועברו ממנה הדינים והמונעים הלידה כו' והענין כמ"ש בזהר ס"פ ויקהל דרי"ט ע"ב בגין דאיהי מתחלחלה בכל יום ובעציבו על עובדין דעלמא כו' בעצב דא רזא דחויא דעציב על אנפיהון דעלמא כו'. וע' זח"ב פקודי דרנ"ה ע"א דא שמחה ודא עציבו דא חיים כו'. אך מרוב הקטרוגים דסט"א נמשך במל' ג"כ עציבו. והיינו כמ"ש ויתעצב אל לבו. וארז"ל ברבות בראשית פכ"ז משל למלך כו' על מי יש לו להתרעם לא על אדריכל כך ויתעצב אל לבו. וכמ"ש מזה בת"א ס"פ בראשית סד"ה צאינה וראינה. ולכן להיות הלידה והגילוי יש תחלה עצב ע"ד ויתעצב אל לבו כו' מחמת דלא אכשר דרי ולא ערבה לו להיות הגילוי כו' עד שע"י ע' קלין מתעורר רח"ר להסיר העצב ולהיות הגילוי ע' לקמן סעי' י"ב י"ג. משא"כ בבינה לא שייך עצב כלל כי עוז וחדוה במקומו וע"כ משם ממשיכים ג"כ במל' להיות כאמה בתה. ועמ"ש בת"א פ' מקץ בד"ה רני ושמחי בת בענין לא זז מחבבה עד שקראה בתי כו' עד שקראה אמי ולעת"ל יתעלה עוד בחי' בת כו'. וזהו"ע שופר שצדו א' צר רומז לבחי' מל' ששם שייך בחי' צר ומצוק. וצדו הב' רחב זהו בינה הנק' רחובות הנהר. ואעפ"כ הכל אחד להראות שהוא ע"ד בכל צרתם לו צר ואע"פ שכתיב באל"ף היינו דמטא גם בבחי' א' פלא כו'. ועמ"ש מזה ע"פ תקעו בחודש שופר. ולקמן ע"פ מן המיצר קראתי יה ענני במרחב יה. והנה סיום המדרש שכמ"כ מי שענה ליעקב הוא יענה אתכם כי הנה מבואר בת"א בד"ה זכור את אשר עשה לך עמלק בענין כשם שאין בלבך אלא אחד כו' ע"ש ויובן שיעקב הי' מקבל משכינתא עילאה בינה והשבטים ממל' יחו"ת וזהו ענין כגוונא דאינון חג"ת דאצילות שהם האבות מתייחדין לעילא באחד אוף הכי איהי כו' ולכן מי שענה ליעקב כי שם בבינה אין מעכב הלידה והגילוי הוא יענה אתכם היינו במל' שכינתא תתאה מקור דבי"ע כו' כי הוי' יחתו מריביו ויבטל הדינים הקשים המונעים גילוי האור כו'. אך פי'* מי שענה את אמך אינו כהמדרש תלים שאומר על האם וכי את יולדת כו' דהמדרש תלים מפרש אמך על אימא עילאה בינה דשם לא שייך בחי' צער ועצב כלל וזהו וכי את יולדת ר"ל וכי שייך שם עצב אלא שהוא ע"ד בכל צרתם לו צר כנ"ל. משא"כ המדרש דברים דאומר מי שענה ליעקב כו' ויעקב הי' לו כמה צרות כו' אלא שהי' בבחי' עליונה יותר אינו מפרש מי שענה את אמך בינה כו'. מיהו בענין גלות מצרים ז"א ה' בעיבור בבטן אימא כי הקשה פרעה עיכוב הלידה וזהו ענין שאין השם שלם שאין שם י"ה מאיר בו"ה כו' ע' בד"ה לכן אמור לבנ"י ובד"ה ראה אנכי נותן:

(ד) בלק"ת פ' במדבר בד"ה והי' מספר בנ"י פ"ב. ועד"ז נתקן ענין התפלה כו' שכל תפלה היא בחי' לידת המוחין וחבלי לידה הם הווידוים סלח לנו כו' ויענך ע' קלין דיולדה והמוחין הם אהוי"ר היינו להיות אהוי"ר מתגלה בנפש האדם וכו' עכ"ל ושם מבואר שכדי להיות לידה וגילוי הוא ע"י קיום המצות וזהו פקדת הארץ ותשוקקיה כו':

(ה) קהלת רבה ע"פ כי ברוב חלומות והבלים דף צ"ו ע"ב כמ"ש ברבות סדר לך לך הנז"ל סעי' א'. וכמ"כ הוא ברהלת רבה ע"פ ביום טובא היה בטוב דף ק"ג ע"א ירושלמי פ"ק דברכות ופ"ב דתענית:

(ו) סוף מס' ברכות ס"ד א' ישגבך שם אלקי יעקב מכאן לבעל הקורה שיכנס בעוביו של קורה ופירש"י יעקב כו' וע"ש במהרש"א. הנה קורה הוא בשרש קיר מן הקרקע עד הקירות במ"א סי' ו' י"ו. והנה קיר הוא מל'. ויעקב הוא בעלה ע' זח"א ס"פ חיי דקל"ג סע"א. וזהו בעל הקורה. ולהעיר מענין קורות בתינו ארזים. ובמא"א אות ק' ססעי' ז' קורה נק' התפארת כו' וז"ס שקראו חז"ל ליעקב בעל

ספריית ליובאוויטש · chabadlibrary.org