צח
שסב
היצה"ר ג"כ בפסוק הצר הצורר וע"ז בא הרמז וכי תבאו מלחמה דהל"ל וכי תבוא אלא כו' פעמים זה גובר כו' נמצא שניהם לוחמים עכ"ד:
(ו) וביום שמחתכם כו' ותקעתם בחצוצרות כו' והי' לכם לזכרון. בספר החינוך סי' שפ"ד הביא מהש"ס ספ"ג דר"ה דכ"ט ע"א שהכהנים תוקעים בחצוצרות בכל יום כמש"ש והני כהני כו' ושכ"ה במשנה סוף תמיד ושני כהנים כו' ושתי חצוצרות בידם. וכ"ה ג"כ במשנה פ"ה דסוכה נ"א ב' ועמדו שני כהנים כו' ושתי חצוצרות בידם כו'. אבל ראיתי לרמב"ם כו' יעו"ש. סוכה ה' נ"ה א'. נ"ד א'. ר"ה ג' כ"ט א'. ד' ל"ב א'. זבחים ה' נ"ח א'. ערכין א' ג' א' פ"ב י"ג ב'. ר"ה ג' כ"ט א' כנ"ל. ד' ל"ב א'. והי' לכם לזכרון לפני אלקיכם שאין ת"ל אני ה' אלקיכם (הוא לשון אני אדון לכם) ומת"ל אני ה' אלקיכם זה בנה אב לכל מקום שנא' בו זכרונות יהי' מלכיות עמהם. מבואר שע"י חצוצרות נמשך זכרונות ומלכיות. והיינו כי זכרונות הוא ז"א שנק' זכר חסדו ועמ"ש מזה בלק"ת בד"ה יתקע בשו"ג סוף אות ב'. ומלכיות הוא מל'. וזהו ענין שע"י חצוצרות נמשך בחי' לזכרון לפני כו' ולהיות אני כו' אדון לכם. והיינו בחי' ב' חצי צורות זו"נ. אבל ע"י שופר נמשך עוד שופרות שהוא בינה שלמעלה מזו"נ כי ממנה שרש ההתהוות בחי' אדם שהוא ז"א. פ"ה דסוכה נ"א ב' ועמדו שני כהנים כו' ושתי חצוצרות בידם כו' ובמשנה דנ"ג ב' אין פוחתין כו' שלש לשער העליון משמע הכל הכהנים תוקעין וכן פרש"י שם ותוקעים הכהנים בחצוצרות כו' ומ"מ שם דנ"א ב' במשנה שגם הלוים תוקעים בחצוצרות כמ"ש והלוים בכנורות ונבלים ובחצוצרות כו' שם נ"ד א' נ"ה א' אם תוקעין על כל מוסף ומוסף יום שיש בו שני קדושות כגון שבת ויו"ט כו'. פ"ב דערכין י"ג סע"א בתוס' דדוקא כהנים מחצרים בחצוצרות. וכ"ה בגמ' שם ע"ב מקראי. בד"ה והכהנים מחצרים בחצוצרות י"ל לשון חצוצרות שייך ללשון חצר. ואפשר שתי חצוצרות כנגד חצר החיצונה שהוא מלכיות המשכת חיות העולמות וחצר הפנימית הפונה קדים זהו ענין זכרונות כנזכר ענינם בד"ה וארשתיך לי ובד"ה כי תשמע בקול. וזהו מחצרים בחצוצרות שממשיכים השפע בב' חצרות הנ"ל ומחברים שניהם וכמ"ש באו שעריו בתודה חצרותיו בתהלה וכתיב נכספה וגם כלתה נפשי לחצרות ה' וזהו שתי חצוצרות כסף. ועמ"ש ע"פ תשמור את חצרי. וזהו כי טוב יום בחצירך מאלף תלים פ"ד י"א. ובגמ' פ"ב דשבת ד"ל ע"א טוב לי יום א' שאתה יושב ועוסק בתורה מאלף עולות כו' א"כ התורה נק' חצר וכ"ה ברבות בקהלת צ"ז ד'. ורבות פ' חיי ר"פ ס"ב ופ' מקץ ר"פ צ"ב דקאי על ג"ע כו' ע"ש. לפ"ז השופר שהוא גבוה מחצוצרות י"ל בית המלכות כי חצר אין לו קירוי שהוא גג. והגג רומז לכתר כו' מקיף עליון. ועמ"ש ע"פ אי זה בית אשר תבנו לי. ובד"ה מזמור שיר חנוכת הבית. ובנין בית י"ל זהו ר"ה כמ"ש במ"א ע"פ בחכמה יבנה בית. ועמ"ש ע"פ תשמור את חצרי ובענין מצמיח חציר לבהמה י"ל ג"כ כערך החצר לגבי הבית כך ערך החציר מאכל בהמה לגבי מאכל אדם שמלובש בו הדעת שאין התינוק יודע לקרות כו'. משא"כ במאכל בהמה. ולכן נאמר אנוש כחציר ימיו. אנוש ל' עקוב הלב מכל ואנוש הוא ע"כ נמשל לחציר וי"ל ג"כ זהו בחי' זרע בהמה אכן זרע אדם נק' דגנך דגן בחורים ברבות פ' תולדות. וכמ"כ ערך החצוצרות נו"ה לגבי השופר בינה. וכן בתי החצרים לגבי בתי ערי חומה:
(ז) וכ"ז ה"ע החצוצרות ב' חצאי צורות שייך הכל כשהוא בחי' אדם. אכן בר"ה שצ"ל המשכת חיות חדש ממקורא דכולא לאמר מאמר נעשה אדם. שזה המאמר נאמר בר"ה והוא הנק' תחלת מעשיך וכמ"ש ע"פ את ה' האמרת היום. שפעלת להמשיך
יובא מ: chabadlibrary · ספריית ליובאוויטש · free-to-read · במקור
הצעת תיקוןנשלח לבדיקה
דיווח על בעיהבלי חשבון
הטמעה באתר אחר
על הדף
פרטים
- חיבור
- יהל אור על תהלים
- כרך
- יהל אור
- מזהה
- rh-dt1y3h3w
עותקים
פעילות אחרונה
עוד לא הוצע כאן תיקון ולא דווחה בעיה.