צב
שלב
ואח"כ עי"ז ורעה אמונה בחי' ואמונתך בלילות. וכמ"ש בזהר פ' חיי קל"ג א' בענין תפלת ערבית רשות. שאזי עיקר היחוד. ולכן תפלת ערבית תיקן יעקב. בחיר שבאבות כו'. ועיין בשל"ה ד"ל סע"ב הביא מאמר הזהר דפ' בהר הנ"ל:
(ו) בבחיי ס"פ בשלח ע"פ ויהי ידיו אמונה ד"צח ע"ד ויהי משה פורש ידיו להמשיך כח אל ה"א אחרונה כו' הנקראת אמונה כענין שכתוב ואמונתך בלילות. והוא שארז"ל כל מי שלא אמר אמת ויציב שחרית אמת ואמונה ערבית לא יצא ידי חובתו. והטעם שלא הזכיר כל מדה ומדה בזמנה עכ"ל:
(ז) בענין אמת ואמונה פי' הרד"א התורה נק' אמת. והמצות אמונה כמ"ש כל מצותיך אמונה:
(ח) מה שהמל' נק' אמונה שהיא משכנת גילוי האצילות בבי"ע ומגלה האמת עד"מ הצדיקים נש"י הם באצילות במעלה העליונה. משא"כ למטה בעשי' הרשעים גוברים. והאמת נעדרת כי הקליפות מסתירים אסתר אסתיר פני. וזהו לפי שהמל' היא בגלות ואין לה קשר וחיבור עם יסוד ז"א כנ"ל סעי' ג' בשם המא"א. ע"כ אף שבאצילות הצדיקים במעלה עליונה. יוכל להיות למטה בהיפך. אבל ע"י קשר וחיבור מל' עם יסוד חיבור שמשא וסיהרא אזי גם בבי"ע ההנהגה כמו באצילות להיות רוממות קרן הצדיקים. וקרני רשעים אגדע. וע"כ נק' המל' אמונה כמו מי שהוא בעל אמונה ואין בו שום שקר ח"ו. כך הוא ענינה להמשיך ולהשכין האצי' וסדרו הנהגתו גם בבי"ע. בל ישונה דבר. וזהו אל אמונה ואין עול לצדיק וישר הוא. פי' ישר שיהי' הגלוי למטה כמו שהוא למעלה. ועמ"ש מענין הנ"ל שהמל' מראה שיהי' בבי"ע כמו באצילות בביאור ע"פ מאמר הזהר פ' וישב קפ"א סע"א גבי בגין לקשרא קשרין כו' וע' בזהר ר"פ תזריע מ"ב ב' ע"פ בטח בה לב בעלה כו' גמלתהו טוב כו' ע"ש ובפי' הרמ"ז:
(ט) בגמ' ספ"ק דברכות די"ב סע"א כל שלא אמר אמת ויציב שחרית. אמת ואמונה ערבית לא יצא י"ח. שנאמר להגיד בבקר כו'. ופירש"י דאמוי"צ כולה על חסד שכבר עשה עם אבותינו ביצי"מ וקי"ס כו'. וברכת אמת ואמונה מדבר אף על העתידות שאנו מצפים שיקיים לנו הבטחת אמונתו כו'. ובתוספת בשם הירושלמי מרגניתא דלית לה טימי' כו'. והנה ידוע שלע"ל יהי' גילוי בחי' עליונה יותר עד שיהא יצ"מ טפל לה א"כ אמת ואמונה בחי' גבוה מאמוי"צ ע"ד שהודאה יש בה בחי' שלמעלה מברכה בדרוש הוד שבהוד. ועמ"ש מענין אמת ואמונה בלק"ת פ' עקב בד"ה ולהבין שרש טעם שם פ"ב. וזהו והעמידן על אחת וצדיק באמונתו יחיה ובלק"ת פ' תבא סד"ה עוי"ל כי אמונה היא ג"כ לשון קיום. ולכן נאמר כמו אכזב מים לא נאמנו. אכזב ל' כיזוב כמו המים המכזבים. הם לא נאמנו. א"כ האמונה היא קיום הדבר שיהיה מימיו נאמנים מבוע דלא פסיק. והענין שיהי' זו"נ ג"כ תרין ריעין דל"מ כמו חו"ב. ועז"נ ביום ההוא יהיה כו' היפך מבחי' הצדיק אבד אבדה האמונה. כי פסק זווגייהו כנ"ל ססעי' ג'. אלא יהי' בבחי' אהל בל יצען וכו' יתד במקום נאמן. וכמ"ש בלק"ת סד"ה שובה ישראל עד דרוש השני פ"ה. ולכן נק' מרגניתא דלית לה טימי. כי אז תהי' אחעט"ב אבן כו' היתה לראש פנה. ובמא"א מ"ם סעי' ע"ה מרגלית נוק' דז"א כו'. והנה בחי' זו אנו ממשיכים ע"י האמונה וזהו ענין אמת ואמונה ערבית כו' וע' עוד מענין באמונתו יחיה בלק"ת פ' תבא סד"ה תחת אשר לא עבדת:
(י) מענין שזהו שיר של לילה יש להעיר ממ"ש ובלילה שירה עמי עמ"ש מזה בת"א סד"ה ויהי מקץ שנתים ימים. דרוש השני ובלק"ת בד"ה שיר השירים ספ"ג פי' שירה עמי ה"ע יחוד זו"נ. וע' מענין ובלילה שירה עמי בגמרא פ"ק דעכומ"ז
יובא מ: chabadlibrary · ספריית ליובאוויטש · free-to-read · במקור
הצעת תיקוןנשלח לבדיקה
דיווח על בעיהבלי חשבון
הטמעה באתר אחר
על הדף
פרטים
- חיבור
- יהל אור על תהלים
- כרך
- יהל אור
- מזהה
- rh-g4ajeyrf
עותקים
פעילות אחרונה
עוד לא הוצע כאן תיקון ולא דווחה בעיה.