צח
שנט
ושם פי' היינו כתר. וי"ל כסא היכל קדה"ק כו'. ואע"ג דענין ועל דמות הכסא לפי' הה"מ שייך לחצוצרות חצי צורות. וענין בכסא ליום חגינו נאמר שופר. מ"מ הרי בבהמ"ק הי' בר"ה ג"כ חצוצרות עכ"ה) ע"ד וענין ואש מתלקחת (הג"ה ענין הענן למעלה הוא ג"כ בחי' חשמל ופרגא הנ"ל כמ"ש במ"א ע"פ את קשתי נתתי בענן ומזה נמשך ואש הם השרפים דבריאה הנק' לאשי עכ"ה) וענן פי' מקודם החשכות שורה באדם שאינו יכול להתפלל בהתלהבות ואח"כ ואש מתלקחת שבא להתלהבות (הג"ה עיין בד"ה לכן אמור לבנ"י בפ' וארא בענן עיבור ולידה שיש בהמשות וזהו ענין וענן ואש. ועמ"ש סד"ה ויקרא בלק"ת ר"פ ויקרא בפי' ולא יכול משה לבוא כו' כי שכן עליו הענן עכ"ה). וזהו דמות הכסא שהוא יתברך מכוסה כמו מראה אדם כמו שנתעורר בו כך נתעורר אצלו יתברך אם נתעורר בצדיק אהבה נתעורר למעלה אהבה וכן בכל המדות (הג"ה עמ"ש בת"א בד"ה רני ושמחי בפי' ה' צלך שהוא כמו הצל שלך שכמו שהאדם מעורר בנפשו כך מתעורר אתעדל"ע למעלה וזהו ענין נר הוי' נשמת אדם שע"י נשמת אדם בחי' רצוא ושוב מתעורר נר וגילוי שם הוי' וע' בזח"ב תצוה קפ"ד בענין כמראה אבן ספיר דמות כסא שג"כ הפי' כנ"ל. ולהעיר מענין צדיק מושל ביראת אלקים וממ"ש ותגזר אומר ויקם ועזח"ב צ"ד סע"ב כנ"ל. ואפ"ל עוד היות ידוע ענין אורות וכלים שהאור מצד עצמו הוא בלי מה בלי מהות וע"י הכלי נעשה תואר ותמונה בהאור ואזי נק' אור החסד כו'. והנה כלים דאצילות נעשים אורות לבי"ע. א"כ כמו שאורות דאצילות נק' בלי מה לגבי הכלים עד"ז הכלים דאצילות נק' בלי מה לגבי בי"ע. והנה נש"י הנק' אדם בי"ע ע"כ הם עושים תמונה באור האצילות שבבי"ע להיות כפי הכלים שלהם ולכן אם נתעורר בצדיק אהבה שהוא כלים דבי"ע נתעורר למעלה כן באצילות שבבי"ע:
(ג) וזהו כשמביא א"ע בהזדככות גדול למעלה מכל העולמות (הג"ה ע"ד מי לי בשמים ג"ע העליון כו' וכענין שרפים עומדים ממעל לו עכ"ה) ויהי' אחדות עמו ית' (עמ"ש בד"ה שימני כחותם בענין כי עזה כמות אהבה כרישותא דנפשא מן גופא) כמו שהוא ית' אינו חושב רק את האדם (ע"ד מחשבתן של ישראל קדמה לכ"ד ותכלית הבריאה דירה בתחתונים וע' בד"ה כי אברהם לא ידענו שע"ס דאצילות לא הוצרך רק בשביל בי"ע) שכל מה שחושב אינו אלא בשביל האדם (ועמ"ש ע"פ רבות עשית כו' נפלאותיך ומחשבותיך אלינו כו' ומ"ש ע"ז ברבות תולדות פס"ה גבי ויהי כי זקן יצחק כו' כמ"כ להיפך האדם לא יהי' לו שום רצון רק רצון הבורא ית' כמ"ש בסש"ב פמ"ט בענין כמים הפנים כו') ע"ד כל העולם לא נברא אלא לצוות לזה כמ"ש כי זה כל האדם. וכל העולמות וכל המלאכים הם ברשותו והוא בהם כמלך בגדוד וכמ"ש דהע"ה וחסידך ירננו ואיתא בזהר ר"פ ויצא קמ"ח ב' לוייך ירננו מבע"ל. אך כמו שהוא רצה כך רצה הקב"ה ואפילו זווג האבות הוא תורה שלימה (עמ"ש בענין יפה שיחתן של עבדי אבות מתורתן של בנים שהוא מפני שהיו בביטול וזהו ענין וישתחוו) ואלו נחסר ויבא גם אל רחל. ויאהב יעקב את רחל. היה הספר תורה פסולה שהכניסו הקדוש ברוך הוא בהם ואורייתא וקודשיא בריך הוא חד. ואף על פי שהוא גשמיות גדולה נתענג הקדוש ב"ה בהם (והרמב"ם במ"נ ח"ג ביאר שכל עבודתם לא הי' רק להעמיד אומה שיקבלו אחדותו ואמונתו של הקב"ה ובזה א"ש מ"ש ואלו נחסר ויבא גם כו'). וזהו שתי חצוצרות כסף כי האדם הוא חצי צורה שהוא רק דם (היינו שהוא עד"מ כמו הכלי להאור שהכלי בלא האור אינו כלום ל' חצי צורה כי באדם נאמר וייצר כו' יוצרך ישראל וכן הגם כי הדם הוא הנפש זהו רק עד"מ נפש החיונית שהיא לי לבד להשכל ונפש המדברת.
יובא מ: chabadlibrary · ספריית ליובאוויטש · free-to-read · במקור
הצעת תיקוןנשלח לבדיקה
דיווח על בעיהבלי חשבון
הטמעה באתר אחר
על הדף
פרטים
- חיבור
- יהל אור על תהלים
- כרך
- יהל אור
- מזהה
- rh-gzg5k1rc
עותקים
פעילות אחרונה
עוד לא הוצע כאן תיקון ולא דווחה בעיה.