קיט
תסא
בלק"ת פ' הברכה בד"ה תורה צוה לנו משה שיש בתושב"כ ותושבע"פ אירוסין ונישואין. ור"ל האירוסין זהו ענין גופי תורה. שנמשך מהתושב"כ לתושבע"פ הבנת גופי תורה. אבל היחוד זהו ידיעת נשמתא דאורייתא. ולע"ל יהי' ג"כ גלוי נשמתא לנשמתא דאורייתא כו'. וע' ביאורי הזהר פ' בראשית על המאמר דכ"ז ע"ב אעשה לו עזר. משם יובן ההפרש בין גופא ובין נשמתא. בשל"ה דף ב' ע"א פ' ואביטה נפלאות כוונת המצות. ודרס"ה ב' שזהו ענין והאר עינינו בתורתיך. והרמב"ם בהקדמתו לפירוש המשנה דצ"ה ע"ב פי' גל עיני ואביטה נפלאות זהו ענין דבש וחלב תחת לשונך. ומבואר בגמרא חגיגה י"ג ע"א דדבש וחלב זהו ענין מעשה מרכבה כו'. וע' בת"א בד"ה מזוזה מימין בענין וידבר שלשת אלפים משל. וזהו כימי צאתך מאמ"צ שאז הי' מתן תורה גופי תורה. אראנו נפלאות לעתיד נשמתא דאורייתא מה שבקש דהע"ה גל עיני וזהו אראנו כו':
נד זמירות היו לי חוקיך בבית מגורי. עיין מזה בת"א פ' מקץ בד"ה ויהי מקץ דרוש השני. וביאר זה באג"ה סי' ל"ו ד"ה דוד זמירות קרית להו. שבחי' שבח זה מגיע עד בחי' נובלות חכמה שלמעלה תורה. אבל פנימיות התורה היא מיוחדת לגמרי בא"ס ב"ה וע"ז נאמר ואהי שעשועים יום יום. וע' מזה בלק"ת בד"ה ואהי' אצלו אמון. ובהביאור דתורה צוה ע"ד אירוסין ונשואין כו'. ובד"ה ויהי מקץ דרוש השני פי' דמ"ש ובלילה שירה עמי רנה של תורה זהו ענין ואהי' שעשועים יום יום שלמעלה מבחי' זמירות היו לי חוקיך. וע' מענין ובלילה שירה עמי בסדור בד"ה שוש תשיש ותגל העקרה. ובלק"ת בד"ה שיר השירים ס"פ גימ"ל. ועיין בסדור שער החנוכה בד"ה מזמור שיר חנוכת הבית ענין מזמור ועיין שיר ועיין מזה בלק"ת ס"פ הברכה בד"ה מזמור שיר חנוכת הבית דרוש הראשון בסופו. ועד"ז יובן ג"כ ההפרש בין זמירות היו לי חוקיך ובין בלילה שירה עמי. עוד נת' מענין ובלילה שירה עמי. ע"פ ויהי בישורון מלך שפירש בישורון ג"כ מלשון שירה עמי. והוא בד"ה תורה צוה לנו משה. שלא נדפס בלק"ת:
פ"ז דסוטה דל"ה א'. מד"ר פ' במדבר פרשה ד' דרי"ח ע"ב פ' פינחס דרפ"א ג'. בשה"ש רבה פסוק הנצנים נראו בארץ עת הזמיר הגיע. דף י"ז א'. של"ה ק"ה א'. ס"ח קמ"ו:
זמירות היו לי חוקיך בבית מגורי. ות"י תושבחן הוו לי גזרתך בבית מדורי. והמצ"ד כ' וז"ל מ"מ מכל המקומות שהייתי גר שם היו נחשבים לי חוקיך כשיר וזמר ר"ל למדתי בשמחת הלב וכדרך המזמר עכ"ל:
(א) בס"ח סי' קמ"ז זמירות היו לי חוקיך. דוד מניח כל זמירות ושירות שבעולם לעסוק בתורה היה קורא את הטעמים בנעימותיו ובטעמותיו ובזמירותיו אבל אותם ההולכים ואומרים המקראות דרך לצים והם בפיהם כשיר של עגבים עתידה תורה שתצעק עליהם ואומרת רבש"ע עשוני בכנור וכו' עכ"ל. נ' מדבריו דפירוש זמירות היינו הטעמים והנגינות של התורה שהיה קורא הפסוקים עם הטעמים במתון ומתענג ושמח מהם. בד"ה ויהי מקץ ובאג"ה סי' ל"ו בד'"ה ואהי' אצלו אמון:
(ב) ילקוט פ' קרח רמז תשנ"ו דרל"ג ג' זמירות היו לי חוקיך שומע אני בשלוה ת"ל בבית מגורי. במערות במצודות שנאמר בברחו מפני שאול במערה וכה"א נפשי בכפי תמיד ותורתך לא שכחתי:
(ג) ילקוט בשה"ש בשם המכילתא ע"פ עת הזמיר הגיע. הגיע זמנה של ערלה ליזמר. הגיע זמן שתעשו לי זמירה שנאמר עזי וזמרת יה. הגיע זמנה של תורה להנתן דכתיב בה זמירות היו לי חוקיך. א"כ יש לפרש שע"י הזמירות
יובא מ: chabadlibrary · ספריית ליובאוויטש · free-to-read · במקור
הצעת תיקוןנשלח לבדיקה
דיווח על בעיהבלי חשבון
הטמעה באתר אחר
על הדף
פרטים
- חיבור
- יהל אור על תהלים
- כרך
- יהל אור
- מזהה
- rh-hfmvkth0
עותקים
פעילות אחרונה
עוד לא הוצע כאן תיקון ולא דווחה בעיה.