קנ
תקצ
שהשלום שהוא יסוד הוא שלו היינו כי יסוד מקשר ומחבר ג"כ חו"ג דהיינו יחוד וחיבור ב' השמות הוי' אלקים וז"ס הזווג ביסוס הגבורות שיאיר אוא"ס במקור דבי"ע ונק' זווג שמשא וסיהרא כו' וכן פי' בפירוש בזהר ויקרא ד"י ע"ב מלכא דשלמא כולא דיליה רזא דת"ת. והיינו שהוא מקבל מהבינה ומאיר במל' וכמ"ש בזהר ר"פ וארא בענין עד תאות גבעות עולם. ובת"א ס"פ בראשית בד"ה צאינה וראינה פי' מלך ששלום שלו היינו מל' דא"ס שכל השלומות נמשכים משם. וזהו ע"ד הנ"ל כי ת"ת עולה עד הכתר שהוא מל' דא"ס כו'. וע' זח"ב ס"פ תרומה דקע"ה ב' ע"פ והבריח התיכון. וע' בלק"ת בד"ה שיר השירים פ"ג בענין אשר לשלמה וסד"ה שחורה אני ונאוה דרוה"ר פ"ה בענין כיריעות שלמה מלך שהשלום שלו כו' וישם לך שלום כו' ע"ש. ובד"ה ביאור ענין שחורה אני ונאוה. גבי כיריעות שלמה. ובד"ה ביאור הדברים ע"פ שחורה אני ונאוה. ושם פ"ו בענין כיריעות שלמה. והרמ"ז שם פ' תרומה פי' בע"א. איש מנוחה זח"ב דרמ"ב א' נייחא. ונהר יוצא מעדן יסוד. כי שלום זה נמשך מת"ת מקבלתו מכתר דוקא כנ"ל. וע' לק"ת בשה"'ש שם. ולכן שמו מקודם. כי בכל הצדיקים שמן קודם דומין לבוראן. וכאן נק' עד שלא נולד כי קודם שנמשך השלום ע"י יסוד המקשר נשרש בחי' זו בהכתר כי משם שרש השלום כו':
(ב) זח"ב פ' פקודי דרמ"ב ע"א ת"ח בקדמיתא במשכן דעביד משה אתקין ליה ברזא דההוא דרגא עילאה דאיהו קיימא ביה. פי' תפארת. במקדשא דעביד שלמה איהו תקין ליה ברזא דההוא נהר דנפיק מעדן. פי' יסוד דזעיר. דאיהו שלמא דביתא ואיהו נייחא דביתא. פי' עיין בזהר ר"פ נח דנ"ט ע"ב בענין ונהר יוצא מעדן כו' ועייל לגנתא ואשקי ליה משקיו דלעילא ועביד ליה נייחא כו' והוא כדין נייחא לכולא כו' ועיין בזהר תרומה דקע"א סע"א ע"פ על מי מנוחות ינהלני. אלין מיין דהנחה דקא נגדין ונפקין מההוא אתר דנגיד ונפיק מעדן ואינון מים אקרון מי מנוחות כו' באלין מי מנוחות זמינין צדיקייא לנייחא לעלמא דאתי דכתיב ונחך ה' תמיד כו'. ובזהר פ' אמור דף ק"ד ע"א שאר צדיקייא אמרי ונחך ה' תמיד והשביע בצחצחות נפשך. ופי' בזהר הרקיע שם הוא ענין הארת עתיק לאותו אדם. וא"כ מוכרח שבבחי' ונחך ה' שהוא ענין מי מנוחות נמשך מהארת עתיק. וכן פי' במא"א אות מ"ם ססעי' ט"ז מי מנוחות נק' השפע או"א גם ש"ע נהורין שיצאו מחסד עילאה הנק' מים. וע' בזח"ג פ' אחרי דס"ז ע"ב ע"פ כאיל תערוג על אפיקי מים ששרשם נמשך מבחי' אז תתענג על הוי'. וכתב בזהר פקודי שם ועל דא ברזא דמשכנא איהו קורבא דחביבותא ברזא דגופא. ההוא דרגא דמשה קיימא ביה קורבא דחביבותא ולאו דנייחא. ור"ל כיון שאינו נמשך עדיין טפת מ"ד ע"י היסוד אינו בחי' נייחא עדיין. וקורבא דחביבותא י"ל ע"ד אתדבקת רוחא ברוחא המבואר בזהר פקודי דרנ"ו ע"ב. כד אתא שלמה ואתקין מקדשא ההוא מקדשא אתתקן ברזא דחביבו דנייחא. ר"ל זווג גופני יסוד דידיה ביסוד דידה. שזהו דוקא בחי' נייחא. ועמ"ש בלק"ת בשה"ש בד"ה לבאר הדברים ע"פ ששים המה מלכות שבחי' זווג גופני שע"י היסוד נמשך מפנימיות ועצמיות חכמה שלמעלה מהשכל המאיר בדבור שזהו ענין אתדבקות רוחא ברוחא חב"ד בחב"ד כי עכ"ז הוא רק הארת החכמה ולא עצמיותה. ואפ"ל זהו מ"ש בזהר פ' מצורע דנ"ד סע"ב ע"פ אם יתן איש דא קוב"ה. את כל הון ביתו כד"א כל הון יקר ונעים באהבה דכנס"י לגביה ולא לאתקשרה בהדה בוז יבוזו לו כו'. ור"ל הון יקר זהו השפעה מל"ב נתיבות החכ' כמשל
יובא מ: chabadlibrary · ספריית ליובאוויטש · free-to-read · במקור
הצעת תיקוןנשלח לבדיקה
דיווח על בעיהבלי חשבון
הטמעה באתר אחר
על הדף
פרטים
- חיבור
- יהל אור על תהלים
- כרך
- יהל אור
- מזהה
- rh-jdt5qze6
עותקים
פעילות אחרונה
עוד לא הוצע כאן תיקון ולא דווחה בעיה.