קכב
תפב
כו'. ויש לפרש דלכן אמר הקב"ה לא אבוא בירושמ"ע עד שאבא בירושמ"ט. ועמ"ש בת"א סד"ה רני ושמחי בת כו' כי הנני בא ושכנתי בתוכך דוקא כו':
ד ששם עלו שבטים. קדושין פ"ד ע' ב'. עמה"מ שי"א ספ"כ. שער קרית ארבע פנ"ה רבות פ"ט ב'. זח"א צ"א ד'. ק"ג ג' ד'. קכ"ח ד'. ח"ב א' ד'. צ"ט ד'. ק"ג ד'. נ"ז ד'. של"ה ק"ב ב'. רס"ט א'. ר"ע ב'. שמ"ג א'. שמ"ז א'. שנ"ג ב'. שס"ה א'. דף ט' ב'. מג"ד מ"ע ר"י רמ"ה ל"ח. בחיי ס"ד ד'. קצ"ב ב':
(א) מהרמ"א פי' ששם היינו בירשמ"ע היינו כעיר שחוברה לה היא העליונה שם עלו שבטים ברגלים בבואם להראות לפני ה' בהיותם בתחתונה. ואל תתמה האיך יהיו בשני עולמות כאחת למטה ולמעלה כי הלא הם שבטי י"ה שקדשם ה' בשתי אותיות אלו שבהם נבראו שני העולמות תחתון ועליון העוה"ז בה"א והעוה"ב ביו"ד ע"כ אל תתמה אל המצאם בשני עולמות כאחת ומי יעיד להם לישראל שכך הוא שבהיותם בירושלים ובבהמ"ק של מטה הוא כשל מעלה וששם עלו שבטים בשניהם הנה עדות לישראל שכך הוא כו' הוא להודות כו' היינו ע"י עמדם צפופים ומשתחוים רוחים כו' ביוהכ"פ כשהיו שומעים שם המפורש כו' עכ"ד ועמש"ל בפסוק הבנויה ס"י דפי' שחוברה י"ל ביוהכ"פ:
(ב) בקדושין פ"ד ד"ע סע"ב משמע פי' עדות שהקב"ה משרה שכינתו מעיד על השבטים. ואין מעיד על מי שנושא אשה שאינה הוגנת לו שנאמר שבטי י"ה עדות לישראל. אימתי הוה עדות לישראל בזמן שהשבטים שבטי י"ה פי' מהרש"א כי איש ואשה י"ה ביניהן יו"ד באיש וה' באשה והיינו כשנושא אשה הוגנת לו כו'. ויש לפרש ענין אשה אש ה' שנלקח מאש יו"ד כמ"ש במ"א בד"ה יהי' לכם לציצית וע"י חיבור זה הקב"ה משרה שכינתו עליו כו'. ואזי מעיד ע"ד כל רואיהם יכירום כי הם זרע ברך ה' וכדפי' ברבות כי תשא ס"פ מ"ו ובפניהם הם ניכרים כו' ועיין זח"ג באדר"ז דר"צ:
(ג) ברבות וישלח ס"פ ע"ט גבי מאה קשיטה. ומי כותב את האונה א"ר ברכיה י"ה כותב את האונה כו' הה"ד ששם עלו שבטים שבטי י"ה עדות לישראל כו' י"ה מעיד עליהם שהן בני אבותיהן אף כאן העיד עכ"ל. יש לפרש כי אבות הן חו"ב והבנים הן חג"ת. והדעת ממשיך אור חו"ב בתוך המדות. וזהו ענין מעיד עליהן שהן בני אבותיהן כו' והיינו שממשיך מבחי' חכמה וכתר. וזהו ע"ד והשיב לב אבות על בנים כו'. ואפשר לומר שזהו ענין הנשמה יתירה שנמשך בשבת שהיא מבחי' כתר וחכמה. כמ"ש בת"א בד"ה ויקהל משה בענין כי אל דעות כו' והנה דעות אותיות עדות וזהו מי מעיד ועמ"ש ע"פ הרע"מ פ' שופטים דער"ה א' בענין ע"פ שנים עדים כו':
(ד) זח"א ויצא דקנ"ח א'. וישב דקפ"ג סע"ב ששם עלו שבטים אלין אינון קיומא דעלמא ותקונא דעלמא תתאה. וכ' בזח"מ פי' י"ב שבטים הם י"ב בקר שתחת המל' שהם מקיימים את העולם בסוד עליותם למעלה להתכלל במל' לפי שכל התפלות ועסק התורה הכל נחתם בהם כו' ומדת המל' מתקשט בהם בסוד מ"ן ואז נשפע לה למל' שפע ומזון לכל העולמות וז"ש שם עלו שבטים הללו שם בירושלים העליונה שם עלו שבטים להכלל בתורה ובזה מתקיים העולם ומתתקן. וז"ש ואינון קיומא דעלמא ותקונא דעלמא שכשהעולם בדין וההיכלות נכללים זה בזה אז כל אנפין נהירין והעולם מתתקן. ולא תימא דעלמא תתאה אלא אפי' דעלמא עילאה דכתיב שבטי י"ה עדות לישראל כלומר לא זו בלבד
יובא מ: chabadlibrary · ספריית ליובאוויטש · free-to-read · במקור
הצעת תיקוןנשלח לבדיקה
דיווח על בעיהבלי חשבון
הטמעה באתר אחר
על הדף
פרטים
- חיבור
- יהל אור על תהלים
- כרך
- יהל אור
- מזהה
- rh-jy36fdrn
עותקים
פעילות אחרונה
עוד לא הוצע כאן תיקון ולא דווחה בעיה.