רפו

לישראל. ומהרמ"א פי' עדות ביהוסף י"ה שלא נטמא בעון זמה והיינו שעי"ז ממשיך מבחי' משכן העדות שהוא יחוד י"ה הנמשך ע"י קיום מצות ל"ת כו' גם העדות שיצא שלא בהדרגה. גם מקץ שנתיים ימים דתב דרגא לדרגא. וזהו ע"י שופר של איל שאיל הוא בהיותו בן שני שנים. והנראה כי זה שיוסף היה בבית האסורים ה"ע מה שק"נ מכסה על היסוד כו'. וכמ"ש ברבות בפתיחתא דאיכה ע"פ והוא אסור בזיקים כו'. ועיין בע"ח שער האונאה ספ"ה גבי כי עי"ז נאחזו הקליפות כו' ביסוד העליון ח"ו עכ"ל. וע' בזח"א פ' חיי דקכ"ב ב' ע"פ מלך לשדה נעבד ושפחה כי תירש גבירתה היינו מל דק"נ גבורות קשות שיונקים מן היסוד כו' וזהו בית האסורים דיוסף כו'. ולכן בר"השאז בנין מדת מלכותו ית' המתייחדת עם צדיק עליון לכן אז דוקא יצא יוסף מבית האסורין ועמ"ש במ"א בענין כלא באלף שזהו ההיפך של בחי' כלה. כי כלה היא כלתה נפשי. משא"כ כלא ע"ד מלך אסור ברהטים ברהיטי מוחא. ולכן הוא ג"כ ענין כלאים חיבור שני מינין הרחוקים זמ"ז. וע"כ בר"ה יצא יוסף מבחי' כלא. ואזי נמשך תוספת אור מבחי' יוסף בכנס"י:

(ג) פ"ד דר"ה דף ל"ד סע"א. פ"ק דסנהדרין די"א סע"ב בכסה ליום חגינו איזהו חג שהחדש מתכסה בו (ופרש"י שהלבנה אינה נראית בעליל לכל העולם דכתיב חדש בכסא) הוי אומר זה ר"ה (שחגה בראש חדש הוא אבל שאר חגים באמצע החדש הם). וענין חג בפרדס ערך חג וז"ל כל החגים הם במלכות אמנם ישתנה לפי המקום אשר יהיה פניה אל פני דודה כו'. ר"ה יום הדין אז מתייחדת עם דודה בצד הגבורה כו' אמנם פי' כו' חג חסד גבורה כו' שה"ס שמאלו תחת לראשי וימינו תחבקני כו' ע"ש. וזהו החידוש שהחג ביום ר"ח. כי בר"ח היא עדיין נת"י וצ"ל בה הגדלה בבחי' פרצוף עד שתהי' עמו פב"פ שזהו ענין החג. ועמש"ל ס"א. וזה נעשה הכל בר"ה והיינו ע"י השופר שע"י ט' תקיעות ממשיכים בה ט"ס שלה עדמ"ש בפסוק באר חפרוה שרים חו"ב כרוה נדיבי העם חג"ת כו' ע"ש. וכמ"כ ע"י תשעה ברכות של מוסף דראש השנה. וע' במא"א אות ח' ס"ה מענין חג. גם חג מלשון המון חוגג. תלים מ"ב ה'. אוכלים ושותים וחוגגים. ש"א סי' למ"ד י"ו. ופי' במצודות ענין רקידה וכרכור כמו יחוגו וינועו כשיכור. תלים סי' ק"ז. וה"ע השמחה כי היו"ט הם זמן שמחה כמ"ש ושמחת בחגך ולכן נמשך השמחה בגלוי עד שיבא לבחי' ריקוד ע"ד והאופנים ברעש גדול. אבל בר"ה שהוא יום הדין איך יתכן בחי' זו. ואפשר לפ"ז פי' בכסא ליום חגנו שבחי' החג והשמחה הוא מכוסה ביראה ע"ד וגילו ברעדה. וכמ"ש בלק"ת בד"ה שוש אשיש רפ"א ופ"ה ובד"ה וידעת היום דרוש השני. גם פי' חוג וחג לשון סבוב שעושים ע"י מחוגה כמ"ש איוב סי' כ"ו יו"ד חק חג על פני מים. שהוא ענין סבוב ועגול כמו שת"י גזר למשרי רקיע על אנפי מיא ורש"י פי' שהוא ענין החול שהוא גבול לים (ואולי יש להעיר משם לענין כי חק לישראל הוא דקאי על בכסה ליום חגנו ע"ד חק כג כו') וכן וחוג שמים יתהלך שם כ"ב י"ד והוא ענין עוגל השמים כמו ענין ובמחוגה יתארהו ישעי מ"ד. וכתב השרש ישע בשרש חגג בשם הב"ב שכמ"כ היו"ט נק' חג מלשון זה ג"כ חוג הארץ או שסובב בכל שנה ביום הקבוע לו כמו החוג המסבב מרכז האמצעי לשון סבוב כי יסובבו בבית ה' עכ"ל. והנה בפסוק היושב על חוג הארץ בישעי' סי' מ"ם כ"ב פי' המצ"ל כן יקרא השמים והוא מושאל מעגול הנעשה במחוגה שמעמידים אחד מרגלי המחוגה במקום אחד ובהשני מקיף סביב ומקום מעמד הרגל נק' נקודה האמצעית וסבוב נקרא חוג וכן השמים מקיפים הארץ והם לה לחוג עכ"ל. ובת"א פ' בראשית ע"פ כי כאשר השמים החדשים מבואר מה שהשמים מקיפים

ספריית ליובאוויטש · chabadlibrary.org