קכב
תפז
כתיב לא באל"ף וקרי בוא"ו. בגין דקב"ה עמהון בעקו. לא באל"ף אתר עילאה. הרי ע"י הצרה ח"ו נמשך מבחי' א' בוא"ו וזהו ממש ענין ואח לצרה יולד כו'. וזהו לפי שע"י ופרעה הקריב שבאו לתשובה וע"י ממשיך מבחי' אל"ף דאנכי כו'. ועמ"ש ע"פ כי המצוה הזאת אשר אני מצוך היום כו'. ועד"ז יובן פי' ואתה עמדת להם בעת צרתם. שנעשה להם כמו אח ממש וכמ"ש גבי אברהם וישמע אברהם כי נשבה אחיו וירק את חניכיו כו'. ולפי פשוטו של מקרא ואח לצרה יולד כו'. היינו שאז דוקא מחמת הצרה נתעורר האחוה שלא יוכל לסבול כו' משא"כ בשאר זמנים הוא בקרירות כו'. וזהו ועת צרה היא ליעקב וממנה דוקא יושע שעי"ז נעשה בחי' כאח לי. וכן משום נק' אח כמ"ש התרגום ע"פ מי יתנך כאח לי והוא בא מתוך הצרה כו':
(ז) בפ' משפטים דקכ"א סע"ב ואנשי קדש תהיון לי כו' וע"ד זכו ישראל לאתקרי אחים לקוב"ה כמ"ש למען אחי ורעי. פי' כי ואנשי קדש הם נקראים ע"ש שנגאלו מסט' דיובלא שהוא הבינה. וביובל נאמר יובל היא קדש תהי' לכם. כי חו"ב הם תרין ריעין וכמ"ש במ"א ע"פ וקדשתם את שנת החמשים שנה וישראל כשמקבלים מחו"ב נקראים ואנשי קדש. וע"כ נקראים אחים לקודב"ה שהוא ז"א שהרי הז"א מקבל ג"כ מחו"ב. ואיך מקבלים ישראל מחו"ב י"ל ע"י דחילו ורחימו. כי י' חכמה יראה. ה' בינה אהבה. ועמ"ש בד"ה וכל בניך למודי הוי' בענין א"ת בניך אלא בוניך. גם ע"י עסק התורה דמחו"ב נפקת כו'. וכן פי' בזח"ג פ' שלח דק"ס ע"ב זכאין חולקיהון דאינון דמשתדלין באורייתא לשמה דהא מתקשרי בקוב"ה ממש ואיקרון אחים ורעים הה"ד למען אחרי ורעי אדברה נא שלום בך עכ"ל. ופי' במק"מ שם שיש בהם חיה מאבא ונשמא מאימא וע"כ נראו אחים לזו"נ. וזה נמשך להם ע"י עסק התורה לשמה שממשיכים מבחי' אלפים שנה שקדמה תורה דהיינו אאלפך חכמה אאלפך בינה. ועמ"ש בת"א ר"פ בראשית בד"ה השמים כסאי. והנה ז"א נק' הקב"ה קדוש בוא"ו והוא מקבל מבחי' קדש העליון שמשם נמשך בחי' ו' הארה והמשכה שהוא קדוש כמ"ש בלק"ת בשה"ש בד"ה צאינה וראינה הראשון וכיון שישראל נק' אנשי קדש שהם מקבלים ג"כ מבחי' קדש העליון והיינו ע"י התורה שנק' שמן משחת קדש וע"י המצות אשר קדשנו במצותיו לכן נקראים אחים ורעים כביכול להקב"ה:
(ח) זח"ג ויקרא ד"ז ע"ב לבתר קרא לון בנים הה"ד בנים אתם להו'י אלקיכם לבתר קרא לון אחים הה"ד למען אחי ורעי ובגין דקרא לון אחים בעת לשוואה מדוריה בהו ולא יעדי מינייהו כדין כתיב הנה מה טוב ומה נעים שבת אחים גם יחד. משמע מזה דענין לשוואה מדוריה בהו שהוא ענין דירה בתחתונים נמשך מצד שקראם אחים. ולכאורה כמ"כ או יותר היה ראוי להיות כן מצד שקראם בנים. אך הענין עפמ"ש אאזמו"ר נ"ע בביאור ע"פ ביום השמע"צ בענין ג' מדרגות שנקראו ישראל עבדים בנים אחים. כמש"כ בזהר דאחים הם הנשמות כמו שהם בעצמות האצילות וכשנמשכים בנוק' דז"א נק' בנים וכשירדו בבי"ע נק' עבדים יעו"ש באריכות (וכ"מ במק"מ כאן דפי' בנים נקראים כשיש להם רוח ונפש מזו"נ. ואחים היינו כשיש להן חיה ונשמה כנ"ל ועיין בזח"ב משפטים דצ"ד ע"ב. ולפ"ז י"ל מ"ש בלק"ת בשה"ש בד"ה מי יתנך כאח לי גבי אמצאך בחוץ שבע"ת גבוה מצדיקים אף שנקראים אחים ורעים א"כ בחי' הבע"ת בחילא יתיר זהו יחידה שהוא למעלה מבחי' נשמה וחיה הנמשכים מחו"ב כנ"ל והיחידה שרשה מכתר והנה כיון שכשמקבלים מאו"א נקראים אחים ורעים א"כ בחי' שקראה אמי שזהו גבוה מאחים צ"ל זהו כשמקבלים יחידה מכתר לכן נק' אמי שאזי מקבלים ממקום אשר אימא ואבא מקבלים כו') עכ"פ נק' אחים מצד היותם בעצמות
יובא מ: chabadlibrary · ספריית ליובאוויטש · free-to-read · במקור
הצעת תיקוןנשלח לבדיקה
דיווח על בעיהבלי חשבון
הטמעה באתר אחר
על הדף
פרטים
- חיבור
- יהל אור על תהלים
- כרך
- יהל אור
- מזהה
- rh-qaqdk839
עותקים
פעילות אחרונה
עוד לא הוצע כאן תיקון ולא דווחה בעיה.