יט
ס
ע"ד אשת חיל מי ימצא כו'. והמכוון שע"י הבירור ואתעדל"ת ממשיכים תוס' חדש יותר מהאור הקצוב. דהיינו יחוד פנימי דאו"א. ועיקר הפירות לבעה"ב תוספת אור בז"א וזהו שהתחיל דוד לספר להקב"ה מענין האתעדל"ת והתחיל השמים מספרים. דהיינו אתעדל"ת של המלאכים. ואח"כ בכל הארץ יצא קום של בנ"א. עד שע"י ההילול והשבח מתעורר למעלה התענוג עליון. ואזי מבקש בקשתו שגיאות מי יבין כו'. וז"ש ג"כ ברבות פ' בא ר"פ י"ט שכל מה שברא הקב"ה לא ברא אלא לכבודו כו' ואומר השמים מספרים כבוד אל. והיינו כנ"ל בענין פי' האריסות כו':
נשא פי"ב קרוב לר"פ ע"פ ביום כלת משה. עמודיו עשה כסף זה הרקיע כמ"ד עמודי שמים ירופפו איוב כ"ו. ולמה קרי ליה כסף שהוא מכסף על כל מע"ב כו' וע"ש במ"כ ובי"מ עכ"פ כסף מלשון נכסוף נכספת שהוא ענין הכוסף והתשוקה שלהם למקורם ושרשם א"ס ב"ה. וגם שמזוקקים ככסף צרוף. כי שמים ז"א דאצילות:
פ' האזינו דף ש' ע"ד ד"א כך ברא הקב"ה שמים וארץ שיהיו מקלסין אותו. מנין שנאמר השמים מספרים כבוד אל. כיון שבא משה שיתק אותו שנאמר השמים וגו'. היינו ע"י שמשה כחו גדול להמשיך מעל שמים היינו כמ"ש כמטר כו' כטל כו' שהוא המשכה מבי' כתר שמשם נמשך טלא דנטיף מעתיקא לכן ממילא שמים וארץ שהם זו"נ שתקו. והיינו ע"י משה זכה לבינה שהוא בי' תשובה שמעלה מ"ן לאו"א והוא למעלה מקילוס שמים וארץ שהם תומ"צ. או כי מה שהשמים מספרים זהו רק לעורר המשכה התדירית לחדש מאין ליש שזהו עבודת המלאכים כמ"ש בת"א פ' יתרו בביאור זכור ושמור בדבור אחד. וזהו שמים וארץ קנין אחד. ומשה המשיך יחוד פנימי דאו"א אור חדש ע"י שהעלה מ"ן לאו"א ע"כ שתקו השמים שנתבטל אתעדל"ת שלהם נגד אתעדל"ת דמשה וע"ד שפי' אדמו"ר נ"ע במאמר הזח"ג בלק דק"צ ע"ב בענין שישראל נטלו עשייה ממלאכי השרת כו' שמקודם הם היו עושי דברו ע"ד השמים מספרים אבל כשבאו ישראל בכח העלאת מ"ן שלהם מעשי' הגשמית הרי בטל העלאת מ"נ דמלאכים נגד עשייה שלהם כנר בפני האבוקה ועד"ז הו"ע ששתקו השמים וארץ נגד משה וכענין חכם אינו מדבר בפני מי שגדול ממנו כו'. כמ"ש כעין זה בלק"ת גבי קי"ס בד"ה ששת ימים תאכל מצות ועד"ז הוא מ"ש ביהושע שמש בגבעון דום ובילקוט אמר רשב"י נטל ספר משנה תורה והראהו לגלגל חמה וא"ל כשם שלא דוממתי מזה כך דום מלפני. וזהו דוד זמירות קרית להו שהתורה היא למעלה מבחי' שיר המלאכים שממשיכים רק יחוד חיצוניות חו"ב אבל בתורה ואהי' שעשועים יום יום ונהר יוצא מעדן:
פ' הברכה דש"א ע"ג א"ל משה מה אתה מתגאה יש לו מי שיקלסוהו השמים והארץ כו' א"ל משה ואני משתיק אותן ומקלס אותו שנאמר האזינו השמים ואדברה כו' מובן ע"פ הנ"ל:
בקהלת רבה ע"פ ידעתי כי כל אשר יעשה האלקים וגו' דף צ"ב ע"ד. כך גזר הקב"ה שיהיו השמים מקלסין אותו שנאמר השמים מספרים כבוד אל. עמד משה ושיתקן שנאמר האזינו השמים ואדברה וגו'. ומכ"ז יש לפרש למ"ש במ"א בד"ה השמים כסאי כו' בענין אי זה בית כו' שהמשכה זו גבוה מההמשכה דהשמים כסאי יעו"ש כי זהו המשכת המקיפים והוא ע"ד ההמשכה דמשה שגבוה מבחינת מה שהשמים מספרים כו' מטעם הנ"ל כי זהו בחי' א':
יובא מ: chabadlibrary · ספריית ליובאוויטש · free-to-read · במקור
הצעת תיקוןנשלח לבדיקה
דיווח על בעיהבלי חשבון
הטמעה באתר אחר
על הדף
פרטים
- חיבור
- יהל אור על תהלים
- כרך
- יהל אור
- מזהה
- rh-rz1jga3y
עותקים
פעילות אחרונה
עוד לא הוצע כאן תיקון ולא דווחה בעיה.