תקלח

אז ישיר משה בפי' סוס ורוכבו רמה בים העלאת האותיות לעלמא דאתכסייא כו'. ועד"ז יובן כאן ענין ארוממך אלקי המלך להעלות המל' שהיא אותיות דעלמא דאתגלייא לבחי' הבינה עלמא דאתכסייא ולבחי' כתר כו'. ולכן נאמר תהלו זו באלפא ביתא. ועמ"ש בזח"ג בלק קצ"ג ב' ע"פ ה' אלקי אתה ארוממך עכ"ה). והנה גם כ' דארוממך הוא בחי' כתר שהוא ראש התיבה דכתר ועוד שכולל עשרים ספי' ע"ס דאור ישר וע"ס דאור חוזר ולכן נק' כ"ף והיינו דכתיב כף אחת כו'. גם ההפרש בין אני לאנכי הוא הכ"ף ועמ"ש במ"א בביאור ע"פ יונתי בחגוי. אך לכאורה במלת ארוממך יש ב' דברים דסתרי אהדדי דהיינו מאחר שהכוונה של ארומם היא על כתר כנ"ל וכתר נק' סתימו דכל סתימין ואיך ממשמעות הכוונה משמע בהיפך שהרי ארוממך ל' נוכח זהו עלמא דאתגלייא בגלוי בבחי' אלקי המלך כו' (הג"ה וכנזכר בת"א בד"ה כי אתה נרי בפי' ארוממך דפי' א' ארוממך מלמטה למעלה והב' המשכת הרוממות מלמעלה למטה וזהו ענין יחיד חי העולמים מלך וענין מלך יחיד כו' ע"ש. וכאן פי' דרך המשכה. ויש לבאר עדמ"ש בפי' וברכת את להמשיך הברכה בבחי' את שהוא אותיות הדבור מא' עד תי"ו שבמל' להמשיך בהן ברכה מבחי' במאמר אחד יכול להבראות. והרמ"ז תולדות קס"ה פי' דמאמר אחד הוא א"א. ועמ"ש מענין במאמר אחד בד"ה כי תצא בלק"ת ר"פ תצא. גם פי' ארוממך להמשיך הכתר במל' ממלכות שבכתר שהיא בחי' תהלה כו' עכ"ה). והיינו בהיות ידוע שנעוץ תחלתן בסופן דוקא והארת הכתר דאצילות הוא במל' דאצילות דוקא שכל הי"ג ת"ד דא"א דאצילות נשפעים ונמשכים למל' דאצילות דוקא אשר ימלא בה הארת הכתר יותר מבז"א בעלה וכמ"ש יאר ה' פניו אליך דוקא למל' דאצילות מאיר הארת פנים דא"א באור פני מלך חיים וכמארז"ל אין אשה אלא ליופי (הג"ה. וזהו ענין שנשתבחו האמהות בענין היופי כמ"ש בשרה כי יפה היא מאד. דהיינו בחי' הארת הכתר בה. כי שרה לשון שררה הוא כתר מלכות הנמשך ממל' שבכתר כנ"ל ועמ"ש בד"ה הנך יפה רעיתי ובד"ה כי תצא ע"פ וראית בשביה אשת יפת תואר ובד"ה אם לא תדעי לך היפה בנשים עכ"ה) שלכך נמשך היופי אליה יותר מבאיש מצד היותה מבחי' הגבורות ויש מקום לחיצונים לינק וכענין מ"ש רגליה יורדות כו' לכך נמשך תוספת אור פני מלך חיים אליה להמתיק הגבורות ולסמא עיני החיצונים. משא"כ האיש שהוא ז"א דאצילות שרובו חסדים לכך אין מצטרך לתוספת אור כ"כ ומצד זה כן למטה נמשך היופי לנשים יותר מלאנשים מצד שאנשים הם מבחי' החסדים כו' שאין מצטרכים לזה כ"כ משא"כ האשה מגבורות צריכה לתכשיטי נשים וקישוטין כו'. וזהו ענין של תכשיטיה של בחי' מל' דאצילות בחי' המשכת הארת הפנים דא"א כל הי"ג ת"ד במל' דאצילות.

(הג"ה ועמ"ש בזה בביאור מאמר הזהר ר"פ בראשית ע"פ כשושנה בין החוחין שלפי שהיא בין החוחים ע"כ נמשך בה הארת יג"מ שהן י"ג עלין דשושנה לנטרא לה כו' וזהו ענין וחסידיך יברכוכה יברכו כה. וכן ברכת כהנים כה תברכו כו' תברכו אותיות בכתרו שעי"ז תברכו בחי' כה. וכה"ג איתא ברבות פ' וישב פרשה פ"ו ע"פ ויהי ה' את יוסף כו' דלפי שהיה במצרים כו' ע"ש בהמשל לבהמי כו' נכנסה אחת מהם כו' עכ"ה) וזהו ארוממך דוקא להמשיך הארת הכתר למטה באלקי המלך.

(הג"ה ויש להעיר עוד לזה מענין הנזכר ברבות בשלח. ר"פ כ"ג בענין אגוסטוס יושב כו' נכון כסאך מאז כו' וזהו ענין ארוממך):

(קיצור רום הוא כתר בחי' תחתונה שבמאציל ומרומם מע"ס חד ולא בחושבן. ובפרד"ס פי' בינה שהיא רמה מספירת הבנין תשובה קדמה לעולם ע"כ י"ל ע"י התשובה עי"ז ארוממך. סוס ורוכבו האותיות והחכמה שבהן רמה לעלמא דאתכסייא. רמה קרני שע"י ובא לו לקרן ביטול עי"ז וירם קרן כ' דארוממך כתר. אך מה שהוא

ספריית ליובאוויטש · chabadlibrary.org