קלט
תקכא
והסירותי את כפי אז וראית את אחורי כו' זהו קרוב לענין אחור וקדם צרתני ותשת עלי כפך כו':
(ט) אחור וקדם צרתני ותשם עלי כפך ת"י מאחורי ומאפי אעקתא יתי (מפרש צרתני לשון מצור) וגרית עלי מחתא דידך. משמע דמפרש כפך לשון יד וזה דלא כפירש"י באיוב סי' י"ג כ"א ע"פ כפך מעלי הרחק שגם שם התרגום ידך מעלוי ארחק ורש"י שם כ' כפך כפייתך כו' ויש מפרשים כפך כלומר ידך וקשה לי לאומרו כי לא מצינו כף לרעה כי אם להגן כמו ושכותי כפי בפ' תשא ל"ג עכ"ל והתרגום מפרש כאן ושם ידך. ורש"י פי' אחור וקדם פני ואחורי. כפך אכפך נ' לשון כפייה כמו כופין אותו. וכן פי' הלעז נייטעניש. מלשון כפף נפשי תלים נ"ז ז'. אך שם הלעז איין גיבוגין. משא"כ הכא לשון כפי' והכרח. ובאיוב ט"ו ל"ב וכפתו פירש"י כפיית ענפיו כל ענפי אילן דומין לכיפה. והמ"צ כ' ענפיו כמו כפות תמרים ע"ש שהם כפופים. ובמד"ר ר"פ תזריע מבואר בהדיא ותשת עלי כפכה זהו כמו כפך מעלי הרחק באיוב ססי' י"ג כ"א ושם פירש"י כפך בפייתך כמו שהשיבו אליהוא ואכפי עליך לא יכבד באיוב סי' ל"ג ז' ושם ג"כ פרש"י ואכפי כפיותי כמו כי אכף עליו פיהו במשלי סי' י"ז כו' עכ"ל. ובסנהדרין דצ"ט ע"ב פירש"י כף אכף מלשון אוכף שהוא משים דברים בפיו תמיד כאוכף שעל החמור עכ"ל. ובתורת חסד פי' אחור וקדם צרתני הכוונה על יצה"ר ויצ"ט ותשת עלי כפכה היא התורה שהיא מכרחת האדם להיות טוב. וזה אתי שפיר עם מ"ש רש"י דכפך לשון כפייה שהתורה כופה ומכרחת את האדם להיות טוב. ועוד טעם שנק' התורה כפך כי עמל תורה פירשו רז"ל בסנהדרין דף צ"ט ע"ב שהוא ענין כי אכף עליו פיהו וגם הטעם שנק' התורה כף עפמ"ש במד"ר פ' בראשית ספ"א בענין מנצפ"ך שיש ב' כפי"ן ע"ש שנתנה התורה מכף לכף מכף ידו של הקב"ה לכף ידו של משה ועוד עפמ"ש בגמרא בשבת ס"פ הבונה דף ק"ד ע"א הוסיף לך כפיפה על כפיפתו מכאן שנתנה התורה במנוד ראש ופרש"י ברתת וענוה יתירה כו' ועמ"ש מענין כפייה ע"פ קח את המטה ודברתם אל הסלע. ועוי"ל שנק' התורה כף שיש בה עשרה מאמרות ועשרת הדברות דפי' בזח"ג פ' ויקרא די"א סע"ב שזהו ענין עשרה עשרה הכף בשקל הקדש. ואבן יחייא פי' כאלו שמת עלי כפך ואני מוקף ממנה כי מלא כה"כ ולפני כחשיכה כאורה עכ"ל. וא"כ לדבריו אחור וקדם צרתני זהו נר"נ המלובשים בבחי' או"פ ותשת עלי כפכה הם המקיפים חיה יחידה וזה ענין נשמה שנתת בי כו' ואתה משמרה בקרבי כו'. ומ"ע ספורנו כ' אחור וקדם צרתני קשרת אותי בזה ואסרת מלחקור מה לפנים ומה לאחור. ותשת עלי כפכה שלא אחקור מה למעלה ומה למטה עכ"ל:
הקיצור צרתני לשון מצור. וי"מ לשון צורה. כפיך פי' ידיך או כפייתך. וי"א דכפייתך היינו התורה:
(י) ובאו"ת מהמגיד נ"ע בלקוטי תלים ד"כ ע"ב פי' אחור וקדם צרתי על ענין דו פרצופין בראו ואח"כ נסרו. וענין הנסירה ע"ד גורעין ומוסיפין היינו שיראה הבעל תשובה שיהי' במעשיו ג"כ מדת נסירה דהיינו שיראה לגרוע מעניני עוה"ז ומתאוות הגשמיות ומותרות וכל צרכי הרשות רק יספיק עצמו בכדי חיותו ויראה להוסיף במעשה עבודת הבורא ית' כמ"ש רז"ל אם הי' רגיל לקרות פרק אחד יקרא ב' פרקים וכיוצא בשארי המצות. ועי"ז ותשת עלי כפכה. כלומר המשכת הכף שהוא כתר ונעשה קדוש שתמונת קו"ף הוא כ' וזיי"ן שהזיי"ן מורה על יראה ואהבה שהם אחור וקדם ע"ש. קיצור. נסירה לגרוע תאוות הנה"ב ולהוסיף במעשה עבודת הבורא. ועי"ז ממשיך כפכה כתר:
יובא מ: chabadlibrary · ספריית ליובאוויטש · free-to-read · במקור
הצעת תיקוןנשלח לבדיקה
דיווח על בעיהבלי חשבון
הטמעה באתר אחר
על הדף
פרטים
- חיבור
- יהל אור על תהלים
- כרך
- יהל אור
- מזהה
- rh-tqks36vg
עותקים
פעילות אחרונה
עוד לא הוצע כאן תיקון ולא דווחה בעיה.