רפג

ויהי' שאו מרום עיניכם וראו מי ברא אלה. וזהו ע"י הגפן המשמח אלקים ונעשה מי אלה והיינו פלג אלקים מלא מים בד"ה והי' מספר בנ"י. וזהו"ע בנין כנס"י בנין הנוק' ואח"כ ע"י ששתלן במדבר והקדימו נעשה כו' וקבלו התורה כו' זהו"ע יחוד עליון דקודב"ה וכנס"י. וע"ז אמרו במד"ר ויקהל פמ"ח בענין מי ברא אלה אלא תולדות השמים בזכות מי הם עומדים בזכות אלה שמות בנ"י* שהמשיכו בגילוי בחי' מי ברא אלה. אך ע"י ששתלן במדבר המשיכו אלה העדות והחוקים. וזהו א"מ בנ"י והו"ע מ"ב מסעות כו'. ואפ"ל כי שם אלקים זהו מי אלה כמ"ש בזהר בתחלתו. אך כששם אלקים מתגלה אז נק' בי מרא אלה והוא ע"י יחוד הוי' באלקים נעשה מבחי' שם אלקים מי ברא אלה ור"ל מי היינו שם הוי' כמ"ש יהללו את שם הוי' כי הוא צוה ונבראו. והנה ידוע פי' והי' הוי' היהודים ההפרש בין בראשית ברא אלקים לבחי' צוה ונבראו. והנה ידוע פי' והי' הוי' לי לאלקים שלגבי יש אחד ואין שני לו ולבחי' גילוי זה זכו ע"י מ"ב מסעות שבמדבר כו'. ברא אלה והוא ענין אשר ברא ששון ושמחה חתן וכלה כו' שחתן וכלה שהם זו"נ נק' ג"כ בריאה לגבי יש אחד ואין שני לו ולבחי' גילוי זה זכו ע"י מ"ב מסעות שבמדבר כו'. גם י"ל ע"ד מ"ש בזהר תרומה דקל"ב ב' ההפרש בין שם ע"ב לשם מ"ב דשם ע"ב זהו התקשרות דוד באבהן היינו עלי' המל' מבי"ע להתקשר בחג"ת דז"א ושם מ"ב זהו עלי' חג"ת להתקשר באא"ס. וזהו ההפרש בין יצ"מ שהי' ע"י שם ע"ב כמ"ש במד"ר פ' דברים רפ"ו ד' ובפ' ל"ל פמ"ד ע"פ לקחת לו גוי מקרב גוי. וכן קי"ס ויסע ויבא ויט זהו שם ע"ב. ואח"כ כששתלן במדבר ע"י מ"ב מסעות התקשרו בעצמו' אא"ס ממש. וזהו ההפרש בין מרכ"ע ומרכ"ת. וע' מ"ש בד"ה ואה"מ ששם ע"ב נק' ונתתי עשב בשדך לבהמתך לבחי' זרע בהמה ויש בחי' גבוה יותר היינו ויאכילך את המן כו' היינו במ"ב מסעות כו' והמסעות במדבר עיקרן על הגילוי דלע"ל כי במדבר נק' גלות בבל ואדום. ע' מ"ש בבוך דברים ע"פ ובמדבר אשר ראית כו':

יד יכרסמנה חזיר מיער. פב"ת דפסחים קי"ח סע"ב. פ"ק דקדושין ד"ל ע"א עי"ן דיער חציין של תהלים. עמ"ש מזה גבי וא"ו דגאון בתורה פ' שמיני. רבות תולדות ר"פ ס"ה דקאי על אדום זה עשו. ס"פ כי תשא היינו ס"פ ל"ה:

שמיני פי"ג קע"ט ד' עי"ן תלויה אם זכיתם מן היאור ואם לאו מן היער הדא חיותא כי סלקא מן נהרא היא ממכיא לשון מך כו'. עו"ש ק"פ ע"א כנ"ל בפ' תולדות ר"פ ס"ה. רבות שה"ש בפסוק כמעט שעברתי מהם י"ט ג' כמ"ש בפ' שמיני קע"ט ד' וע"ש:

במ"ע אופן קמ"ז האריך בענין לית עתיר מחזירא כו' מפריס פרסה כו' בני מעיו שלו דומין לבני מעיו של אדם. פ"ג דתענית. וגם שבפסוק וימנע מרשעים אורם בתיבת רשעים עי"ן תלויה. וע' מענין וימנע מרשעים בת"א בד"ה בשלח פרעה. ושעיי"ן הנ"ל זהו ענין כתנות עור בעיי"ן. של"ה פ' בא שי"ג א' ע"פ לא תשאר פרסה. ש"ל ע"א:

טו אלקים צבאות כו' ופקוד גפן זאת. ברבות וירא פנ"ג דנ"ט ע"ב שזהו ע"ד וה' פקד את שרה כו' והיינו להיות לידת יצחק בחי' הצחוק והתענוג דלע"ל ישמח ה' במעשיו ישמח ישראל בעושיו אז ימלא שחוק פינו כו'. במדבר פ"ב רי"א ד' הבט משמים וכן סוף איכה ד"פ ע"ג ע"פ הביטה וראה ענין הבט נא מלמעלמ"ט היינו גילוי יחו"ע כמו שלמעלה היש ולמטה אין כו'. ובבחי' זו נש"י הם תופסים מקום שיש להם הביטול הנ"ל ועמ"ש בד"ה כי עמך מקו"ח בת"א פ' מקץ בענין השקיפה ממעון קדשך מן השמים כו'. זח"א ויחי דרל"ח סע"א. ענין הבט משמים וראה.

ספריית ליובאוויטש · chabadlibrary.org