קלה

רבה. כי משפט לפי' הזהר הוא למעלה מבחי' צדק שהוא מל' ומפשט הוא ת"ת בריח התיכון. והוא ל' הילוך כמו כמשפט הראשון דתרגום כהלכתא קדמייתא. ועי"ז יומשך הגילוי אפילו למטה. וזהו תהום רבה. והיינו שיהיה אדם ובהמה תושיע הוי' אדם דאצילות שם מ"ה בהמה ב"ן מקור דבי"ע. ואצלו ית' שוה אצילות ובי"ע ע"כ כשיומשך הגילוי מאוא"ס ממש לכן אדם ובהמה תושיע. וע' מענין אדם ובהמה תושיע סד"ה את שבתותי תשמרו בלק"ת פ' בהר. ועמ"ש ע"פ ואלה המשפטים אשר תשים לפניהם. ועמ"ש מענין צדק ע"פ ומלכי צדק מלך שלם. וע"פ אתה כהן לעולם על דברתי מלכי צדק. וע"פ פתחו לי שערי צדק. ולפי מאמר הזהר הזה יש לפרש ומלכי צדק זהו ע"ד צדקתך כהררי אל. ואח"כ כשמתייחדת עם ז"א ומקבלת ממשפט ונק' צדקה כנ"ל אזי נקראת מלך שלם. ועמ"ש ע"פ זכר רב טובך יביעו וצדקתך ירננו:

(ח) אך לפירוש הגמרא והמד"ר דצדק הוא ענין צדקה וחסד וכמ"ש צדק מלאה ימינך והוא ענין צדקה של הקב"ה. לפ"ז יש לפרש הפסוק כי הנה במצות צדקה כתיב די מחסורו אשר יחסר לו וארז"ל אי אתה מצווה לעשרו כ"א די מחסורו. והענין י"ל שלא יהי' בחי' חוסר כל שהיא המדה שנק' כל הנק' כי כל בשמים ובארץ. וזהו"ע בורא נפשות רבות וחסרונן ר"ל שיהי' מילוי חסרונן. אבל בחי' להחיות בהם נפש כל חי. זהו מה שיותר מדי מחסורו כ"א לתענוג. וע' מזה בטא"ח סי' ר"ז ובב"י שם. וא"כ לפ"ז הצדקה של האדם החיוב הוא די מחסורו. אבל צדקתך הצדקה של הקב"ה הוא בשפע רב. כהררי אל. וכמ"ש במד"ר פ' נח פל"ג. ופ' אמור פכ"ז אן דאת יהבת בשפע. דהיינו יותר לאין שיעור מבחי' די מחסורו. ואפ"ל שהבחינה הראשונה הוא משם שדי די סיפוקא. והבחי' כהררי אל נמשך משם הוי' כי שם שדי ביסוד ושם הוי' בת"ת ותפארת עולה עד הכתר כו' ומשם נמשך והריקותי לכם ברכה עד בלי די שיבלו שפתותיכם מלומר די:

ח מה יקר חסדך אלקים ובני אדם בצד כנפיך יחסיון. ספ"ד דסוכה דמ"ט ע"ב וא"ר אלעזר כל העושה צדקה כו' שמא תאמר כל הבא לקפוץ (ולעשות צדקה וחסד קופץ ומספיקים וממציאין לו אנשים מהוגנים לכך ת"ל מה יקר צריך לתת לב ולטרוח ולרדוף אחריה לפי שאינה מצויה תמיד לזכות בה למהוגנים. רש"י) קופץ ת"ל מה יקר חסדך אלקים. ומהרש"א שם פי' מה יקר חסדך כי בברייתא דר' פנחס בן יאיר חסידות היא הבאה אחר טהרה וקדושה כו'. ע"ש:

ירושלמי פ"ק דתענית סוף ה"ב ובצל ידי כסיתך ללמדך שכל מי שהוא עוסק בתורה ובגמ"ח זוכה לישב בצלו של הקב"ה שנאמר מה יקר חסדך אלקים ובני אדם בצל כנפיך יחסיון עכ"ל: רבות ויקרא ר"פ ב' דקס"ו ג' עשרה דברים נקראו יקרים התורה והנבואה כו' החסד שנאמר מה יקר חסדך אלקים. ואפ"ל שעשרה דברים ההם נמשכו מע"ס ע"כ הן יקרים. עד"מ הנמצא מעט מזעיר יקר ביותר וכך הן רק עשר ספירות כו' משא"כ הנברים הנמשכים ומתהוים מהם הם רבוא רבבות כו' ועמ"ש בד"ה כי תשא את ראש בנ"י כו':

שה"ש רבה ל"ג א' בפסוק מי זאת הנשקפה כו' הה"ד מה יקר חסדך כו' דלכאורה היינו מה שנתן לישראל כל המעלות יפה כלבנה וברה כחמה כו' ע"ש:

ברות בפסוק ויען בועז כו' לחסות תחת כנפיו. דמ"ו ע"ב א"ר אבין שמענו שיש כנפים לארץ שנאמר מכנף הארץ זמירות שמענו. ישעי' כ"ד. וכנפים לשמש כו' וכנפים לחיות שנאמר וקול כנפי החיות כו'. יחזקאל ג'. בוא וראה כמה גדול כחן של צדיקים כו' של גומלי חסדים שאינן חסין לא מצד שחר כו' ולא מצד כנפי החיות אלא בצל מי שאמר והיה העולם שנאמר מה יקר חסדך אלקים ובני אדם בצל כנפיך יחסיון זח"א נ"ז ב' ח"ג ק"נ ע"א:

ספריית ליובאוויטש · chabadlibrary.org