תסז

קי"ט. ואפ"ל עפמ"ש רבינו ז"ל ע"פ מארז"ל ואלו צדיק ורשע לא קאמר. שאע"פ שהוא ית' יודע אם יהי' צדיק או רשע לא קאמר כן בדבר שאלמלא נמשך כן בדבור מוכרח שיהי' כן ובטל הבחירה והיינו משום דדבורו של הקב"ה הוי כמעשה. ולכן ג"כ נסתם הקץ מיעקב כשרצה לגלותו בדבור. נמצא דבורו נק' אמת. ובספר הבהיר הובא בהשמטות זח"א סי' כ"ח עושה שלום במרומיו מאי שמים מלמד שגבל הקב"ה אש ומים וטפחן זב"ז. ועשה מהן ראש לדבריו. שנאמר ראש דברך אמת עכ"ל. כי שמים הוא ז"א וחיבור אש ומים חו"ג זהו ע"י הת"ת הנק' אמת כמ"ש בזהר ר"פ ויקרא ע"פ ונתתם לי אותאמת זא וא"ו ולכן עשה מהם ראש לדברו. היינו שראש וכתר דמל' נמשך מתפארת דז"א. ולכן התחילה התורה בבריאת שמים הוא ת"ת כי הוא ראש דברו. והנה גבי כהונה כתיב אתה כהן לעולם על דברתי מלכי צדק ופי' שעיקר ענין הכהן הוא על דברתי שימשיך האור בהדבור ולכן נק' הכהן שושבינא דמטרוניתא. מטרוניתא הוא מל' לשון ששרה וכנ"ל סעי' א' בענין שרה. ועמ"ש מזה ע"פ אתה כהן לעולם ועיין מזה בזח"ג פ' מצורע דנ"ג סע"ב. גם פי' אתה כהן לעולם שההמשכה באה מבחי' אני הוי' לא שניתי ולכן נאמר לכהן לי. שכ"מ שנאמר לי אינו זז כו' כמ"ש במד"ר פ' ויקרא פ"ב. ובהיות כן מובן מ"ש וזה הדבר אשר תעשה להם. כי הם ממשיכים מבחי' זה בדבר שיהי' בחי' דברתי ועמ"ש בלק"ת פ' מטות בפי' לאמר זה הדבר כו' משה נתנבא בזה כו'. וזהו שהעירו ע"ז מפסוק לעולם ה' דברך נצב. שהוא ענין ראש דברך אמת. וההמשכה באה ע"י אהרן שהוא כהן לעולם על דברתי כו'. וזהו שדבר זה קיים לעולם להורות שהכהונה נמשך ממקום גבוה בחי' אני הוי' לא שניתי כו'. והנה הרד"א גבי תפלת ר"ה בפי' ודברך מלכנו אמת פי' הדבר ולא ידעתי למה לא הביא פסוק ראש דברך אמת. וגם כתיב בש"ב סי' ז' כ"ח ודבריך יהיו אמת. ובמ"א ססי' י"ז ודבר ה' בפיך אמת:

קיצור. וזה הדבר. ע"ד אתה כהן לעולם על דברתי. שממשיך מבחי' אמת אני הוי' לא שניתי. שיהא זה הגילוי נמשך בהדבור בבחי' מעשה. פי' ראש דברך אמת. ודברך מלכנו אמת:

(ג) עו"ש במד"ר פ' תצוה פל"ח. ד"א וזה הדבר הה"ד לעולם ה' דרך נצב בשמים. וכי אין דברו של הקב"ה נצב בארץ אלא בשמים. אמר חזקיא בר חייא מפני שהבטיח הקב"ה דבר בשמם ואחר רד"ו שנים באה ההבטחה שהבטיח הקב"ה את הצדיק כו'. י"ל עפמ"ש במד"ר בפי' ויצא פס"ח בפי' והנה מלאכי אלקים עולים ויורדים בו. וז"ל ד"א למעלן כל מי שהוא אומר זכותו עולה חובתו יורד. למען כל מי שהוא אומר זכותו יורד חובתו עולה עכ"ל. נמצא שאינו שוה למטן כמו למעלן. כי למעלה ישראל הם בתכלית המעלה עד כי מי שהוא אומר זכותו הוא עולה כו' ולמטה הם בשפלות עד כי מי שאומר זכותו יורד. ולכן לעולם ה' דברך שהבטחת את הצדיק נצב בשמים. כי למעלן לעולם הוא כן שכל מי שאומר זכותו עולה. אבל למטן יש עתים רבים שאין דברך נצב ומתגלה עד עת קץ. שהרי אמרו למטן כל מי שאומר זכותו יורד כו'. ולכן נשתהה ההבטחה שהבטיח לאברהם רד"ו שנה עד שנתקיימה בארץ. אבל בשמים לעולם ה' דברך נצב. ושרש הענין כמשנ"ת ע"פ מאמר הזהר פ' בלק דקצ"א א' בענין גבורי כח עושי דברו. שהמל' נאצלה בסוד שרש רק בנקודה א' והוא הכתר שבה. ושאר הט"ס באין לה בסוד תוספת ע"י אתעדל"ת וזהו גבורי כח עושי דברו. וזהו לעולם ה' דברך נצב בשמים פי' דברך נצב היינו הכתר שבמל'. כי נצב ג"כ לשון שררה כמו נצב מלך. והכתר שבה הוא נצב בשמים היינו שדבוק בז"א הנק' שמים

ספריית ליובאוויטש · chabadlibrary.org