תקעא

ר"פ שמות נאמר כאן שמות ונאמר בכוכבים שמות כו' לכולם שמות יקרא. אפ"ל כי השמות הנאמר בכוכבים זהו מבחי' השפע הנמשך לחיות העולמות. אבל השמות הנאמר בבנ"י זהו מהשפעה הפנימי' מיחוד הנמשך להתהוות הנשמות כו'. ועי' בהרמ"ז ר"פ פקודי דלעיל:

להבין מ"ש מונה מספר לכוכבים. ואח"כ לתבונתו אין מספר. וכוכבים לשון רבים. שיש ב' מיני' כוכבים היינו כוכבי אור וכוכבי בקר. כוכבי אור הם באצי' וכוכבי בוקר הם בבי"ע ואור ובוקר הם בחי' חסד כי כל השפעות הספי' נקראים בשם חסד כמו ענין גבו' שהשפעת הגבורה למטה נק' בשם חסד בחי' מים שיורדים ממקום גבוה למקום נמוך וכן הוא בכל הספי' כמ"ש בזהר בעננא דאהרן דאזיל עם כולהו כו'. ופי' כוכבים הוא אור המתגלה והוא חלק קטן מחלק גדול כמו שאמרו בסוכה עד שהכוכבי' נראים בתוכה. פי' שהסכך מסתיר האור רק במקום חלל נתגלה האור מעט. וגם להבין ענין מארז"ל ע"פ היש מספר לגדודיו. ופעם נאמר אלף אלפין ורבוא רבבן כו'. ומשני אלף אלפין מספר גדוד א' אך כמה גדודין לגדודיו אין מספר. או אמרינן שכמה גדודין יש מספר אך בכל גדוד כמה הוא לזה אין מספר. וצ"ל עכ"פ כיון שהוא דבר הבא מן המספר איך אפשר שלא יהי' לו מספר. וגם להבין מ"ש מונה מספר ולא מונה מין שמספר הוא מנין קיבוץ א' שיש כמה מאות ומונה הוא למעלה מן המספר שהוא מונה כמה מספרים שהוא ענין קו המדה ששרשו קו וחוט שמודד ומונה כמה מספרים יתגלו למטה והוא ענין א' עם גדוד שפי' ג"כ חיילות בקיבוץ ואיך אמר שלגדודיו אין מספר. וגם להבין מ"ש והיה מספר בנ"י משמע שיש מספר ואח"כ אמר אשר לא יספר שהוא למעלה מהמספר. ובגמ' משני כאן כשעושין רצונו ש"מ כו' עכ"פ צ"ל איך יהי' מספר בבחי' למעלה מהמספר. וגם מ"ש בס' יצירה ב' אבנים בונות כו' ה' אבנים כו' מכאן ואילך צא וחשוב מה שאין הפה יכול לדבר כו'. ופי' אבנים הם אותיות כמ"ש המליך אות א' כו'. וצ"ל שאם ה' אבנים בונות ק"כ בתים א"כ איך יעלה עד שלא יהי' מספר כלל כי בודאי שיש מספר רק שהוא סך עצום מאד ואיך אמר צא וחשוב עד אין קץ. גם להבין משארז"ל ע"פ גדול אדונינו ורב כח כו' ששיעור קומה של יוצר בראשית הוא רל"ו אלפים רבבות פרסאות כמנין ורב כח והלא אין לו דמות הגוף שהוא מושלל אפי' מבחי' גדר מקום רוחני כמ"ש הנה מקום אתי. ולהבין כ"ז צ"ל מתחלה ענין יחו"ע ויחו"ת. דשמע ישראל כו' הוי' אחד הוא יחו"ע שמהוה כל ההויות ובשכמל"ו הוא יחו"ת שועד הוא אחד בחילופי אתוון כמ"ש ה' אחד ושמו אחד. ולהבין איך מלמעלה מהמספר שהוא בחי' אח"פ יהי' בחי' יחו"ת. אך צ"ל תחלה ענין אחד שפירושו ששני דברים מתאחדים ונעשים אחד כי יחיד הוא כמו שהוא בעצמותו ולפני אחד מה אתה סופר שאינו בגדר מספר לומר עליו שהוא למעלה מהמספר כו' אבל אחד הוא כששני דברים מתאחדין וכגוונא דאינון מתיחדין לעילא כו' אוף הכי איהי אתיחדת לתתא פי' מתאחדין שהוא בחי' התכללות. כי הנה יש בחי' נקודה ספי' ופרצוף כי בחי' נקודה הוא עצם הספי' כמו שהוא כמו אור החסד שאינו כלול מגבורה כו'. וספי' הוא כשהוא כלול מיו"ד ויו"ד מיו"ד כו'. ופרצוף הוא כששני הפכים נכללים כא' דהיינו חסד ודין שהם ב' הפכים שאינו כלול מחבירו אפי' תנועה א' מני אלף. ויש ב' בחי' בהתכללות. הא' הוא שכל א' הוא מהות בפ"ע רק שיכול לסבול הפכו כמשל ב' בנ"א שאין טבעם דומות זל"ז שזה בטבעו חסדן וזה בטבעו אכזר כו' ומה שנוחין זה לזה הוא בחי' התכללות אבל אין זה התכללות אמיתי מפני שבעצם כ"א הוא מהות בפ"ע כמו שהוא בטבעו רק שיכול לסבול לחבירו והוא כמו תערובות יבש ביבש

ספריית ליובאוויטש · chabadlibrary.org