עד
רסב
ירכים והארץ יש לה ירכים שנאמר וקבצתים מירכתי ארץ כו' ובמא"א אות יו"ד סמ"ה פי' ירכתי צפון יסוד דנוק'. וא"כ וקבצתים מירכתי היינו אפילו מבחי' יסוד דלעומת זה כו' והנה זהו אות א'. והוא ענין העלייה מלמטה למעלה. ואח"כ האות השני מה נאוו על ההרים רגלי מבשר כו' זהו ההמשכה מלמעלה למטה:
ופסוק מה נאוו עיין ברבות פ"ט נ"ו ב'. רבות קע"ה ב' רי"א ג' רצ"ו ד'. ח"מ י"ז ב'. ס"ט ד'. בחיי קס"ה ג'. וארז"ל ברבות פ' צו ספ"ט דקע"ה ב' רבנן אמרי גדול שלום שכשמלך המשיח בא אינו פותח אלא בשלום שנאמר מא נאוו על ההרים רגלי מבשר משמיע שלום. במדבר פ"ב דרי"א ג' בכל מקום יהודה תחלה כו' וכשיבא המבשר יהודה מתבשר תחלה שנאמר על ההרים רגלי מבשר משמיע שלום וס"פ שופטים דרצ"ו ד' ע"פ וקראת אליה לשלום. ד"א גדול השלום שאין הקב"ה מבשר את ירושלים שיהיו נגאלין אלא בשלום שנאמר משמיע שלום וגו': בשה"ש ע"פ וקול התורה נשמע בארצנו. איזה זה קולו של מלך המשיח המכריז ואומר מה נאוו על ההרים רגלי מבשר משמיע שלום. והרמ"ז פ' ויקרא דף ד' פי' וקול התור היינו יסוד אבא. ובזהר וירא צ"ז וקול התור דא קול דנפיק מגו ההוא פנימאה דכולא. היינו בינה. כי סתם קול הוא ז"א וז"א נקרא ההוא דלבר כמ"ש בזהר תולדות קמ"א ב' אבל כינה נק' פנימאה ונק' עכשיו קלא דלא אשתמע אך לע"ל וקול התור נשמע. וזהו משמיע שלום משמיע ישועה. ובמדרש איכה ס"ט ד' בפסוק תבא כל רעתם חטאו ברגל ולקו ברגל ומתנחמים ברגל. חטאו ברגל שאמר כי רגליהם לרע ירוצו. ולקו ברגל דכתיב ובטרם יתנגפו רגליכם. ומתנחמים ברגל שנאמר מה נאוו על ההרים רגלי מבשר כו'. היינו כמ"ש ע"פ ונתתי לך מהלכים בין העומדים. וההילוך הוא ע"י רגל וזהו ענין מצות שלש רגלים כו'. אכן כשחטאו ברגל כו' אך ע"י שלקו ברגל וקבלו העונש מתנחמים ברגל עדמ"ש בלק"ת בשה"ש ע"פ קול דודי הנה זה בא מדלג על ההרים והדילוג ע"י רגל כו'. והנה לפ"ז ענין אותותינו ב' אותות היינו הנני מביא אותם מארץ צפון שיתהפך החשך לאור וזהו מלמטה למעלה והוא ע"ד יסוד דנוק' שנק' אות וכמ"ש גבי שבת ביני ובין בנ"י אות היא לעולם כו'. ורגלי מבשר משמיע שלום זהו המשכת יסוד דדכורא וכמ"ש וברית שלומי לא תמוט. והיינו כענין חותם שוקע וחותם בולט. וזה יהי' בקץ הימין. וע"ז קובל הנביא אותותינו ב' בחי' אות הנ"ל והוא עצמו ענין אות הוא בצבא שלו לא ראינו. ועמ"ש ע"פ אם לא תדעי לך היפה בנשים שזהו ג"כ כענין ואין אתנו יודע. ושם נתבאר כי הדעת זהו הזווג והיחוד דזו"נ ועי"ז הי' נמשך רוה"ק ונבואה כמ"ש בד"ר ויצא פ"ע ע"פ והשקו את הצאן שמשם היו שואבין רוה"ק ובמד"ר ויקרא פ"א גבי נבואה משל לאדם שהולך אצל אשתו כו' וזהו ואין אתנו יודע. ועמ"ש ע"פ ואדם אין לעבוד את האדמה שארז"ל במד"ר במקומו ואדם אין כאליהו הנביא וכחוני המעגל להעביד את הבריות להקב"ה ועד"ז הפי' ולא אתנו יודע:
(ו) אאזמו"ר נ"ע בלק"ת בשה"ש בד"ה אני ישנה. פי' אותותינו לא אותיות. דהיינו אותיות התורה והתפלה שהן המביאות וממשיכות אור א"ס ב"ה מההעלם אל הגילוי כי אותיות מלשון אתא בקר כו' אך עכשיו אותותינו לא ראינו שאינו נראה ונגלה גילוי אור א"ס ב"ה הסוכ"ע בבחי' גילוי ממש בעולם כמו שיהי' לע"ל כי עין בעין יראו כו' ועמ"ש מזה בת"א פ' שמות בד"ה ואלה שמות בנ"י הבאים מצרימה כו' ועמ"ש ע"פ הזהר ר"פ ויקרא בענין ונתתם לי אות אמת דא אות ו' כו'. והנה אותיות ל' הבאה ע"ד אתא בקר. וכמ"כ ענין אות ג"כ ל' דבר העתיד לבא. או
יובא מ: chabadlibrary · ספריית ליובאוויטש · free-to-read · במקור
הצעת תיקוןנשלח לבדיקה
דיווח על בעיהבלי חשבון
הטמעה באתר אחר
על הדף
פרטים
- חיבור
- יהל אור על תהלים
- כרך
- יהל אור
- מזהה
- rh-xhve2k32
עותקים
פעילות אחרונה
עוד לא הוצע כאן תיקון ולא דווחה בעיה.