הראשון כמ"ש בע"ח שהי' ממלא כל החללרסז כו'), וכמו שיהי' בעוה"ב שנא' בו להנחיל אוהבי יש [דהיינו יש] האמיתי כמו שהוא במהו"ע יהי' גם למטה כו' כנ"ל, וא"כ כמו דקמי' כלא חשיב ממש כך גם באור הנמשך בעולמות מאין ליש ג"כ כלא ממש חשיבי ואינו נק' בבחי' יש כלל (ולכך אמר אתה הוארסח כו') וזהו ביום ההוא יהי'רסט ה' אחד ושמו אחד יחו"ע ויחו"ת שניהם שוים ממש למהוי אחד באחד מטעם הנ"ל. וז"ש ולא נתכנו ולו קרי וכתיב דלא באל"ף היינו מצד העדר תפיסת מקום לגמרי כמו שהוא לגמרירע בבחי' ד"ע דקמי' כלא כו', ולו בוי"ו היינו כמו שנמשך מאין ליש שנק' יש והם בביטול היש לאין או בפירוד כו', ואמנם שניהם שוים ממש כמ"ש אם צדקתרעא כו' דגם בבחי' יחו"ת כל"ח כמו מלמעלה למטה א"כ לא ולו שוין, וכמאמר איהו תפיס בכולהו עלמיןרעב ולית מח' דתפיס בי'רעג כלל א"כ זהו דבר והיפוכו דגם בשעה שנתפס בכ"ע למחת"ברעד כו', וכן אמר הוא מקומו של עולםרעה ואין העולם מקומו שניהם כא' ממש משום שסובל ב' הדיעות יחד מטעם הנ"ל לפי שנמצא למטה כמו למעלה ממש כו' וכמ"ש המגביהי לשבת כמו דקמי' כלא ממש ואז דוקא ישפיל לראותרעו כנ"לרעז וד"ל.
[ט] וזהו ענין ולא ולו דשניהם אמת, והיינו ענין ד' אותיות דשם הוי' י"ה בשס"ה ל"ת שזהו ולא באלף ו"ה ברמ"ח מ"ע שהוא ולו בוי"ו היינו יחו"ע ויחו"ת בכלל כמ"ש שמי עם י"הרעח כו' ולגבי עצמותו שניהם שוים ממש מטעם הנ"ל וד"ל (וכמ"ש במ"א עמ"ש כי הוא עשנורעט ולו אנחנו ולא אנחנו קרי וכתיברפ דשניהם שוין ממש באמתרפא מטעם הנ"ל), והיינו ג"כ ענין התו"מ בל"ת ומ"ע שמקיימי' כנס"י דשניהם ניתנורפב יחד לפי שסובל ב' הדיעות כא', והוא בעוה"ב שיתגלו ב' הדעות כאחד ממש משום עמ' שפג ּ שיתגלה אור העצמות דוקא שז"ש להנחיל אוהבי יש האמיתי (כמשי"ת). ואמנם הנה זה גופא מה שיסבול ב' הדעות דיחו"ע ויחו"ת כא' כנ"ל הוא ע"י תו' וקיוםרפג המצות דוקא לפי שע"י התומ"צ נק' כנס"י בשם אדם אדמה לעליוןרפד ממש והוא מ"ש אדם אתם קרוים אדםרפה בצלם אלקי' ממש