הדפק שהוא באחורים דחכ' (דאדם א' דחכ' שורה בדםשצז הוא הנפששצח דבינהשצט והוא הדפק כמשי"ת) וכמו קול דודי דופקת. והענין הוא שאנו רואים שיש בדפק שביד [ענין] עליות וירידות שהוא הסתלקות והתפשטות בבחי' רו"ש כנ"ל, והוא מה שהחיות שבדם עולה בהסתלקות ויוצא בדפיקו הא' ומיד בדפיקו הב' חוזר החיות ונמשך בדם כי רוחניות החיות שבדם עולה ויורד בו ברו"ש שהן באין זה אחר זה בתמידות כמו הנשימה שברוח החיים שבלב שעולה ויורד בב' דפיקות בבחי' רו"ש, רק שזהו בבחי' פנימיות החיות רוחני שבלב וביד נרגש בדפק בגשמיות העלאה והמשכה זו בתמידות (וכמ"כ בנשימה שבחוטם אלא ששם ההמשכה קודם להעלאה שהוא בבחי' מול"מ כמ"ש במ"א לפי שהנשמה היא במוח ונק' משפיע ללב ורוח שבלב בחי' מקבל מנשמה שבמוח כו'). ושרש ענין הדפיקה הזה בא מבחי' ח[י]צוני' ואחורים דחכ' שבנפש שבא ומתלבש בדם הוא הנפש שהוא בחי' התפשטות החיות שנמשך בגוף מחלל השמאלי ששרשו ממוח בינהתא שהוא חם ויבשתב בבחי' גבו' דאימאתג, וא' דאדם הוא כח רוחני דאור החכ' ששוכן בדם בבחי' העלם שהוא בחי' עלי' והסתלקות והוא שרש דפק שביד ברו"ש דוקא. וע"כ גם הדם המתפשט בשס"ה גידין יש בהן עלי' וירידה מלמעלה למטה ומלמטה למעלה בסיבוב הילוך הדמים, וגם יש בעצם החיות שבהן הסתלקות והתפשטותתד שהחיות הנעלם עולה ומסתלק בבחי' בטול [בכח ה]רוחני דחכ' שבחלל הימיני ועי"ז חוזר ונמשך מרוח דחכ' לדם שבחלל השמאלי שזהו יחוד דרוח ונפש כמ"ש במ"א (וראי' מענין הנגעים שהוא ע"י הסתלקות אור אבא וכמ"ש בזהר בענין הצרעת שהוא סגירו דנהורא עילאהתה דחכ' שהוא הסתלקות הא' מד"ם אז ממילא נעשה קלקול בדם הוא הנפש דבינה וז"ש אדם כי יהי'תו כו' כידוע). ואם לא העלאה ובטול היש לאין מדם הוא הנפש בשס"ה גידין אין המשכה מאין דחכ' ליש דבינה שהוא בחי' הגבו' שבדם שמתפשטים אח"כ להחיות כל הגוף, אך כ"ז נמשך רק מחצוניות ואחורים דחכ' בבינה וד"ל.
והדוגמא מכ"ז יובן ג"כ למעלה בבחי' רו"ש בשיר הלוים להיות ששרשם הוא בבחי' הגבו' עליונות דבינה כנ"ל וע"כ הי' עיקר עבודתם בשיר וזמרה בהעלאה דבחי' רצוא דוקא, כמו שיש בדם הוא הנפש ענין חיות שעולה ויורד בתמידות כו' כן הי' עבודת הלוים לנשאות המשכן בהעלאה והגבהה למעלה ע"י הבטול והסתלקות ברו"ש כמ"ש ועבד הלוי הואתז כו'
יובא מ: chabadlibrary · ספריית ליובאוויטש · free-to-read · במקור