[יט] ולהבין ביאור כ"ז בדרך פרט, ומהו ההפרש בין מזון העליון דח"ע דתשב"כ למזון דתשבע"פ שהרי שניהם נק' לחם כמ"ש לכו לחמ"ו בלחמ"י כו' שהוא מזון לנשמה בכלל כלחם לבב אנושתתקעא כו'. אך הנה ארז"ל ע"פ כ"א בתורת הוי' חפצותתקעג כו' מעיקרא עביד אינש אדעתא דנפשי'תתקעד כמו שא' ר"ש חדאי נפשאיתתקעה לך קראי כו' ואח"כ ובתורתו יהגה נק' ע"שתתקעו ובתורתותתקעב שממשיך אוא"ס בתורה להוסיף שלימות האמיתי בחכ' דתורה, וזהו שנק' עוסק בתורה לשמ"ה דוקא לשם התורהתתקעז ולא לשם עצמו כו'. וזהו ההפרש בין ת[ו]שב"כ שנק' תורת הוי' דוקא שחפצו בתורת הוי' אדעתא דנפשי' כדי להאיר אור הוי' בנשמתו לתקנה ולהעלותה במקור שרשה למעלה שזהו באותיות דתוה"ק כמ"ש אז ראה ויספרה כו', דנש"י עבמ"חתתקעח ג"כ באותיות דתוה"ק דג' קשרים הן ישראל מתקשרא[ן] באורייתא למעלה בבחי' סתיםתתקעט כו' (כמשי"תתתקפ ). וזהותתקפא חדאי נפשאי שתשמח הנפש בעסק זה שקורא בתורה כקורא בשמותיו כו', לכךתתקפב קראי בשבילך להאיר ולהחיות אותה כי הם סייגתתקפג ממש כו' לכך נשמח בד"ת וכמ"ש לא ימ[ו]שתתקפד כו' כי היא חייךתתקפה כו' וכמ"ש בכמה מקומות. והוא כמו מזון הרוחני העליון שנמשך מעה"ח שכולו חיים וטוב (כלחם הפנים וכלחם פנגתתקפו כו'), שנעשה אור וחיות אלקי ממש לנשמות למעלה וגם למטה בקריא' האותיות דתשב"כ הנגלות לנו כו'. וא"צ לבא בבחי' בירור ותיקון כלל כי חכ' זו דת[ו]שב"כ כבר הובררה בעצמו' דח"ע הקדומה שנק' תוה"ק או משל הקדמוניתתקפז כו', שאז ראה ויספרה שסיפר[ה] וברר אותה והכינה [ו]גם חקרה כו' עד שאין בה נטי' כלל וכלל לימין לחסד בשפע [ביותר] מכפי המדה ולא לדין בקו השמאל יותר מכפי המדה כו', אלא בקו היושר לאמתתו כמו שהוא בעצמו' פנימי' הרצון והחכ' ממש וכמ"ש כל אמר"ת אלו"ה צרופהתתקפח כו' שנק' חכ' ברור"ה מכבר, וכמו עד"מ חכם גדול שמברר לחכמה עמוקה ביותר שיהי' [ל]תכלית האמת והיושר בלי נטיה [ל]צד כלל שבירור הזה הוא בכח עצמו' ופנימי' דחכ' שלו דוקאתתקפט שז"ש אז ראה ויספר"ה כו', וזהו ח"ע דתוה"ק כנ"ל. וזהו שנק' לחם מן השמים שכבר הוברר בח"ע העצמי' ולזאת נק' מזונא דח"ע לנשמות בשרשם כמו במ"ת שהאיר ה' פנימי' ח"ע דתוה"ק בא' אנכיתתקצ כו' ועכ"ד פרחה נשמתן כו' לפי שס"ר נש"י הללו עמ' 1250 ּ מקושרים בהן למעלה כנ"ל.
יובא מ: chabadlibrary · ספריית ליובאוויטש · free-to-read · במקור