שסג, ב

בעזר"ה. פ' תצוה

ועשית ציץ^א זהב טהור^ב ופתחת עליו פתוחי חותם קדש להוי' כו', וידוע דרז"ל שהי' כתוב בב' שיטין קד"ש ל' למטה והוי' למעלה^ג (וראב"י ראה ברומי^ד והי' כתוב קדש לה' בשיטה א' וע' ברמב"ם^ה ). והנה להבין זה וג"ל^ו בעיקר ענין הציץ על מה הי' מכפר דלפי המבואר בכתוב הי' בו ב' ענינים, א' לכפר על עון הקדשים כמ"ש והי' על מצח אהרן^ז ונשא אהרן את עון הקדשי' כו'. והב' מ"ש והי' על מצחו תמיד^ח לרצון להם לפני ה' שענין זה הוא לרצון תמיד לפני ה' כמו שהי' על מצחו תמיד שזהו רק בשביל ישראל שיהי' מאיר עליהם הרצון העצמי מבחי' רעדכ"ר דאתגליא במצחא^ט כו' כמ"ש בזהר, והוא מש"א לרצון להם לפני ה' ממש וקאי אדסמיך לי' דהיינו שהי' על מצחו תמיד לרצון להם בלי הפסק כלל כו' (ורש"י פי'^י שא"א שיהי'^יא על מצחו עמ' תקלז ּ תמיד שהרי אינו עליו אלא בשעת עבודה^יב אלא תמיד לרצות להם אפילו אינו על מצחו כגון שלא בשעת עבודה^יג ויש מ"ד^יד כשאינו על מצחו^טו אינו מרצה ומ"ש תמיד^טז לרצון כו' זהו^יז בזמן^יח שמשמש^*19 בו שלא^יט יסיח דעתו ממנו כמש"א^כ בתפילין^כא כו'). ועכ"פ מובן מזה ע"ד הפשוט שמ"ש והי' על מצחו תמיד לרצון להם כו', שמן הציץ דוקא שהי' על מצחו הוא שנמשך בחי' הרצה"ע ברב חסד מטה כלפי חסד וטוב בתמידות בלי שינוי כלל כמו אך טו"ב לישראל^כב כו'. ובאמת אין זה מובן ע"ד הפשוט מאין יבא ענין המשכות והתעוררות הרצון העליון למעלה ע"י הציץ גשמי מן זהב גשמי שהי' על מצח כה"ג כו'

ספריית ליובאוויטש · chabadlibrary.org