הקדומה בבחי' אותיות דווקא. והוא בחי' חכ'קח הקדומה שאמר ואהי' אצלו אמוןקט כו', וכתיב אז ראה ויספרה בבחי' ספרקי וכמ"ש בס"י בג' דבריםקיא כו' בספר וסופר כו' וכמ"ש זה ספר תולדות אדםקיב ונק' תורת האדם כנ"ל. דאע"פ שמצד עצמות הא"ס הוא למעלה מעלה מבחי' האדם כמ"ש כי לא אדם הואקיג כו', והיינו למעלה גם מבחי' החכ' הקדומה [כו', עכ"ז הרי נתצמצמה ונתלבשה כל בחי' פנימיות עצמותו ממש כמו שהוא באמירתוקיד ממש באותיות התו' הקדומה] שנק' ספר החייםקטו כו'. והיינו שהן בחי' שמות העצמיים שלו כמאמר כל הקורא בתורה קורא בשמותיו ממש, וכמ"ש קרוב ה' לכל אשר יקראוהו באמת דתורהקטז שנק' שמותיו ממש הוא אשר יקראוהו לאמיתית עצמותו ממש כו', וכמו בביטול ת"ת אמר אין קורא בשמךקיז כו' (וזהו כשם התואר שמורה על עצמותו ממש, ויותר מזה דבתואר אינו רק ציור [ו]דוגמא להורות על אמיתת[ו] ובאותיות התורה הרי נתפס מהו"ע ית' ממש דאע"ג דלית מח' תב"כ, אבל מח' וחכ' דתורה נתפס בה ממש דאורייתא וקודב"ה כולא חדקיח, ונק' ג"כ היכלא עילאה דקודב"הקיט, וכמארז"ל דד"א של הלכה עכשיו במקום היכל ק"ק ממש. ולזאת הגם שגם חכמה דתורה מאין תמצא דאיהו וחיוהי וגם גרמוהי חד ממש דהיינו גם האורות דע"ס דאצי' שנק' בשמות כמו באותיותקכ דהוי' אלקי' שנז' זהקכא בתורה אע"פ שלא נאצלו רק בבחי' אותיות ושמות (כשם ע"ב ס"ג ומ"ה וב"ן) דשם ע"בקכב במילוי אלפי"ן הוא לשם הוי'קכג שבתורה, וכן שם ב"ן במילוי ההי"ן הוא בבחי' שם אלקיםקכד וכה"ג) (והיינו ענין ז' שמות שאינן נמחקים כנ"ל שהוא שם שדי צבאות שנז[כר] בתורה דהכל א' ממש). וז"ש בס"י דע"ס הן כשלהבת הקשורה בגחלתקכה שהוא בבחי' יחוד גמור וכך הוא בחי' התלבשות עצמות אוא"ס ב"ה דאצי' ביחוד גמור בהעלם ובגילוי (כשם התואר וכינוי כנ"ל) שנק' או"כ בכלל כידוע משום דאיהו וחיוהי חד ממש, אע"פ שנק' שמות בלבד (דלא כדלעיל), וכ"ז הוא שנק' בבחי' אדם כנ"ל, כמ"ש וזאת תורת האדם אדמה לעליון ממש לפי שכולל כל השמות וצירופי' דע"ס דאצי' שהוא בחי' שם מ"ה מלגאוקכו דאיהו אורח כל האצי' [ו]מייחד לון ומקשר לון כו' (כמשי"ת).
והנה להבין בתוספת ביאור ענין היחוד האמיתי בחיבור וקשר ליחוד העצמות א"ס ב"ה בע"ס דאצי', הנה ידוע שזהו
יובא מ: chabadlibrary · ספריית ליובאוויטש · free-to-read · במקור