ושמרו בנ"י את השבתטו כו' (וכן עמ' שפו ּ שמור את יום כו' וכמשי"ת). וא"כ מהו זה שמצוה ומזהיר כאן זכור את יום השבת לקדשו מאחר דלאו [ב]דידהו תליא קדוש[תו] משום דכבר מיקדשא מעצמות אוא"ס ב"ה כמ"ש ויקדש אותו כו'. והטעם הוא כי שרש השבת למעלה ממדרגת ישראלטז (רק אות היא בינייז כו' וניתנה במתנה לישראליח כמ"ש ראו כי ה' נתן לכם את השבתיט כו' כמ"ש במ"א), כידוע בענין קידושכ דשבת שזהו קדש דחכ' עילאה כמו שהחכ' בבחי' אין כמ"ש והחכ' מאין תמצאכא שזהו שנק' קדש מלה בגרמ[י']כב כו' בבחי' קדושה והבדלה בערך מכל ההשתל' דמע"ב שהוא בחכ' כמ"ש בראשית בחוכמתאכג כו' שזהו בחי' החכ' שיורד מאין ליש דוקא להיות כל העולמות וז"שכד כולם בחכ' עשיתכה וכן ה' בחכ' יסד ארץכו וכה"ג, אבל שבת הוא בחי' השביתה מירידה זאת דחכמה כמ"ש כי בו שבתכז כו' (כמשי"ת) ע"כ נק' שבת קדש העליון שלמעלה ממדרגות דישראל כו' (דגם שישראל נק' קדש כמ"ש קדש ישראל לה'כח ראשית תבואתו והוא בחי' ראשית דחכ' שנק' ראשית חכ'כט כידוע וזהו בבחי' חכמה שנמשך [מ]אין דהעלם ואין דכתר למציאות [חכ'] להיות מקור למע"ב, ומטעם זה אמר דישראל הוא דקדשינהו לזמניםל דמועדים וזמנים הן בבחי' מוחין דאימא שנק' מקרא קדשלא כידוע, ולכך [א'] אלה מועדי הוי'לב אשר תקראו אותם אפי' שוגגיןלג כו' וכמו שאמר מקדש ישראל והזמניםלד משום דישראל מקדשי לזמנים משום דבינה מקבל מחכמה שנק' ראשית, אבל קדושת השבת למעלה מקדושת ישראל ולכך אמר ברוך אתה ה' מקדש השבתלה דשבת מיקדשא וקיימא מוימ"ב כמ"ש ויקדש אותו, וא"כ יש להבין דאם קדושת שבת תלוי בישראל למה א' ברוך אתה ה' מקדש השבת דמשמע דקדושת שבת מלמעלה באה (אך בקדושת דזמנים אמר מקדש ישראל תחלה ואח"כ והזמנים מטעם הנ"ל דישראל קדשינהו לזמנים כו'). (אמנם מה שאמר בדברות האחרונות שמור את יום השבת לקדשו זה יתכן לפי הנ"ל דוקא דשבת מיקדשא וקיימא כו' משום דשמירה זו אינו אלא לשמור לקדושת השבת שכבר
יובא מ: chabadlibrary · ספריית ליובאוויטש · free-to-read · במקור