ועשית ציץ זהב טהור
שע, ד
כו'. ולפי"ז הרי כל המקיפי' עליונים שנק' שמים העליונים והוא עולם האצי' בכלל שהוא בבחי' מקיף לכל העולמות דבי"ע הנפרדי', וגם כל ההשתל' דעולם הנפרדי' שבאים מצמצום האצי' בבי"ע ע"י שם אלקי' המצמצםתא כידוע, הכל הוא מתקיים רק ע"י התורה דוקא. וזש"א לנטוע שמים בבחי' מקיף וליסוד ארץ בבחי' או"פ שהוא ס[ובב] וממ[לא] בכלל כנ"ל, וכ"ז רק מדברי אשר שמתי בפיך שמזה נמשך בחי' האו"פ בכלים מכלים שונים באותיות וצירופי' עליונים, ובצל ידי כסיתיך זהו שנעשה בחי' אורות המקיפים העליונים שנמשך ממקיפי' העצמיי' שבתורה שנק' צל ידי ממש, וכמ"ש ה' צלךתב כו' שע"ז אמר [ד]כל היושב ושונה הקב"ה יושב וקורא ושונה כנגדו כצלתג הנוטה לפי אופן הדבר שעומד לנגדו, כך בקריאת אותיות התו' נוטה בחי' צל הוי' מלמעלה ע"ז והוא מ"ש ה' צלך שזהו מה ששונה כנגדו ממש לפי שקורא בשמותיו הע[צמי'] ממש שהוא בחי' אותיות דתוה"ק וכנ"ל, וכמ"ש אשר יקראוהו באמת דתורהתד דוקא לפי שבה שורה מבחי' אור אמיתי' מהו"ע ית' בבחי' פנימי' ועצמי' שלו וע"כ נק' [צל] הוי' ממש כמ"ש ה' צלך וכן [וב]צל ידי וד"ל.
והנה מבואר למעלה שצ"ל ב' דברים בתיקון להסיר [המסך] המבדיל דקליפת עמלק הנ"ל, א' להאיר עמ' תקמט ּ האור דרך הפרצה וסדק. והב' לעשות הפרצ[ה] וסדק. והנה ענין הארת אור דתורה מעצמות א"ס ב"ה זהו ע"י משה דוקא שהוא בחי' הכלי לזה דוקא והוא בחי' הענוה ושפלות בעצם שנק' מ"ה בהעדר הרגשת עצמו לגמרי כנ"ל, וזהו שיש בכאו"א שעוסק בתורה גם עתה בבחי' הביטול דמ"ה זה כנ"ל. והנה בחי' מ"ה זה שבתורה וכמו ענוה וביטול דמשה דאתפשטותא בכל דרא כנ"ל הוא עיקר כח המנגד לבחי' החוצפא והגסה"ר דעמלק הנ"ל, להיות[ו] תכלית היפוכו שהוא בחי' האין ומ"ה בעצם שזהו תכלית מדת השפלות והענוה יתירה עד שנפשו כעפר לכל כו' כנ"ל, שהוא היפך גמור ומנגד גדול לבחי' הגסות והחוצפא בחי' יש נפרד בתכלית. וע"כ כל עיקר סיבת נפילת הגסות והחוצפא אינו בא רק מכח המנגדו שהוא השפלות והענוה שביכולתו להפילו ולשברו לחלקים כו', וכמו שמצינו במשה שעשה מופתים לפני פרעה במצרים אע"פ שהכביד את לבו מאד מ"מ הי' נופל ונשבר תיכף [ש]ה[י' רואה] פני משה איש האלקים שהוא היפוכו המנגדו בתכלי', כי הי' מבחי' מ"ה בעצם שהוא המנגד לנגד גסות וחוצפא דפר"עתה שהי' בבחי' עורף דקליפה תכלית הגסות
יובא מ: chabadlibrary · ספריית ליובאוויטש · free-to-read · במקור