נראה לו באמונה פשוטה לבד בלי דעת והשגה כלל כידוע, ולזאת איך יכול לרומם ולהעלות לשם הוי' ואלקי' דזהו יחו"ע קוב"ה ושכינתי' בא' הוי' אחד ולקבל מ"ש בא' בשכמל"ו בעול לבד אחר שאינו מעמיק דעתו והשגתו כלל ביחו"ע ויחו"ת דשמע ובשכמל"ותשנ כו', [ו]שמ"ע ענין השגה והבנהתשנא כידוע.
אך הנה לזה הקדים בפ' זאת קודם שציוה משה על תרומת הוי' הנ"ל והוא מ"ש ויקהל משה את כל עדת בנ"י, פי' משה נק' רע"מתשנב וכמו ורעה אמונהתשנג שזן ומפרנס לאמונה הפשוטה דכנ"י ע"י בחי' הדעת, ששרש משה בבחי' הדעת [ה]עליוןתשנד שהוא שרש ומקור למדותתשנה והוא מה שנמשך מד"ע [ה]זה לד"ת שהוא דעת המתפשט במדות להחיותם ונק' מפתחא דכליל שיתתשנו כו'. כי יש ז' רועיםתשנז [כ]אברהם רועה וזן לכנ"י בהמשכת אה"רתשנח כו' ויצחקתשנט בפחדתשס אלקי'תשסא כו' ומשה רועה ישראל בבחי' הדעת, והוא מה שממשיך דעת לנוק' שהן כנ"י שיוכל כאו"א לבוא לבחי' הדעת וההשגה והכרה בא[חד] במוח בינה להבין עמ' תרטו ּ ולהשיג בשכל ליח[ו]"ע דסובב וממלא בא' שמע ישראל כו', ומתפשט השגה זו במדות שהן נולדי' מן ההשגה דבינה שנק' בחי' אם הבניםתשסב בכלל והן ת"ר אלף נשמות כללי'תשסג שהיו במ"ת וכל א' קיבל ממשה בחי' הדעת שלו ובזה יש מזון וחיזוק לאמונה הפשוטה כמו ורעה אמונה כנ"ל וד"ל. וזהו ויקהל משה שהוא בחי' דעת העליון הכללי שהוא מקורתשסד לכל עד"ת בנ"י שנולדים ממדותתשסה דבינה עילאה כו', כי עד"ת בהיפוך אותיות הוא דע"תתשסו, ומשה הקהיל לכל המוחי'תשסז דכל עדת בנ"י, והוא לכל מוחי' שבמדות שהן באי' בהתחלקו' פרטי' מי' לי' עד ת"ר אלף כו' לכך נק' בשם קהל ועדה דאין עדה פחותה מיו"דתשסח כו'. ומשה מ"ה שמו שהוא החכ' והדע"ת עליון שהוא מקור הראשון לכל הנולדי' מדעת שבמדות דבינה אם הבנים, הקהיל לכל עדת בנ"י שהעלה והגביה אותם לבחי' ד"ע דמשה שלמעלה מן המוחי' שבמדות בבחי' ד"ת כו' ששם גם החכמה בבחי' אי"ן והעלם למעלה מהיות אי"ן ליש כו', שזהו ענין מצות השבת שא'תשסט בכללות שאמר אלה הדברים אשר כו' שהן ל"ט מלאכותתשע בבירורי' דרפ"ח כו' בעולה דתו"מ ו' ימים תעשה בכח עצמה (כמשי"ת) וביום הז' שבת לה' בקדש דחכ' שנק' קדש
יובא מ: chabadlibrary · ספריית ליובאוויטש · free-to-read · במקור