דחכ' שמ"ערמז בשיחה דו"מרמח כו'). כך היא ג"כ בענין הנהגות העולמות בחד"תרמט כמ"ש לאנהגא בהון עלמיןרנ לגזור או[מר] כך ולא כך בעולמו' עליונים ותחתונים כמלך שגוזר אומר על יושבי ארצו שנק' חכ' המלוכה לבד שהיא קטנה בערך לגבי עצמי' גדולת החכ' שלו לעצמו כנ"ל, אבל מ"מ נלקח כל פרטי ציווי שלו כך ולא כך רק לפ"ערנא עצם החכ' העמוקה שלו שלמד לעצמו והוא חכ' דתוה"ק שנא' ואהי' אצלו כו' וד"ל. וזהו בי מלכים ימלוכו בי דוקא דהיינו בחכ' דתוה"ק מלכים העליונים וכמל' דאצי' בבריאה ומל' דבריאה ביצי' עד מל' דמל' דעשי' כל פרטי הנהגות דמל' בעולמות עד זמןרנב את כל עוה"ז הגשמי' כו' הכל מלך במשפט דתורה יעמיד ארץ, וכמו בי"מ שגזר וא'רנג יהי אור יהי רקיע תדשא [ה]ארץרנד וכאשר גזר אומר כן הי' לפי שדבר מלך שלטוןרנה, אבל הי' זה רק ע"פ חכ' דתורה כמ"ש בראשית בחוכמתא כו'. וזהו שאמר מתנית[י]ן מלכתארנו דהמשנה הוא מל[כתא] שגוזר ואו' כך ולא כך ואין הכוונה על הלכות ש[ב]משניות עצמן שגוזרים ואומרים בהנהגות המל' בעניני המלוכה, שהרי דברי ההלכות מדברים בעניני החכ' דתורה כמו להבדיל בין טמא לטהור וכשר ופסול וענין מ"ע כשבת ופסח וכה"ג. אלא הענין הוא דע"ש זה נק' המשנה בשם מל' לפי שמחכ' דתו' זו שבהלכות נמשך שרש ההנהגותרנז דמל' דאצי' בבי"ע לגזור אומר כך ולא כך, וע"כ נק' הלכות המשנה בשם מל' כמ"ש מאן מלכי רבנןרנח כו' ונק' בוניך שעוסקי' בבנינו של עולםרנט כו' וכמ"ש ואשים דברי בפיךרס [כו'] לנטוע שמים וליסוד ארץ שקיום [ויסוד] שמים וארץ וכל צבאם ופרטי אור השפע שלהם הכל נלקח מדבר ה' זו הלכהרסא וע"כ נק' הלכה הליכות עולם כו'. אבל עצמות ההלכה הוא בחי' הילוך אור החכ' דתורה עצמה בבחי' הפנימי' ועצמי' כנ"ל ונק' נימין דמטרוניתארסב כו' וכידוע דהלכה אותיות הכלה כו', ור"ת דהריעו לה' כל הארץ הלכ"הרסג לפי שמקור שפע כל הארץ הוא בהלכה דתורה דוקא, וז"ש ה' בחכ' יסד ארץ בחכ' דתו' דוקא יסד פרטי ההנהגה דמל' העליונה בארץ וד"ל.
וזהו ואלה המשפטים אשר תשים עמ' תכד ּ לפניהם משפטים הן ההלכות (ובפרט דיני ממונות ובכל דיני האדם גם בד'רסד
יובא מ: chabadlibrary · ספריית ליובאוויטש · free-to-read · במקור