[ו]ימי הרעה בפגם דמדו"מ ומדות כו' יותר הרבה מימי הטוב בתו"מ ואוי"ר ותשובה. ולזאת צריך שיהא האדם נותן אל לבו בכל יום ויום וכמ"ש והחי יתן אל לבותד כו' על כל פרטי מחשבותיו ודבוריו ומעשיו, ויהי' ממארי דחושבנאתה היטב הדק לחשוב על כל המדו"מ ומדותיו דבר יום ביומו ויעשה תשובה שלימה עליהם ל[ה]עלותם מן העולם הפירוד, ויבואו לתקן גם ימים האלה עם ימי הטוב שישלים נפשו בלבושים דקדושה [ש]נק' לבושא דכיאתו להסיר מעליו לבושא דמסאבותאתז דמדו"מ הרעים וחטאים לה' כו' שנק' לבושים צואיםתח ממש כידוע וד"ל.
והנהתט עיקר ענין התיקון לנפש בבחי' לבושים טובים היינו בחי' לבושים דתו"מ מה שהאדם לומד בתורה בדבור בפה גשמי בדבר ה' זו הלכהתי ומקרא, ומה שעושה מצוה בדברים גשמיי' [דוקא] כצדקה [ב]כסף גשמי'תיא להחיות לעני גשמיתיב ומצות טלית ותפילין בגשמי', וכה"ג בכל יום ויום שעושה מצוהתיג אע"פ שאינו עושה ולומד מאוי"ר פנימי' בהתגלותתיד אלקות כלל רק דרך עול וכפיי' לבד שיכפה א"ע לקבל לימוד התו' בעול ועול מעשהתטו המצות לעשות רצון קונו מצד גזירת המלך בלבד. ואף שלא יגיע לו מעסק זה דתו"מ שום התפעלות אוי"ר במורגש כלל, עכ"ז הרי נמשך גילוי אלקות ממש בתו"מ הללו מצד שהתו"מ הן בחי' פנימי' גילוי הרצון והתענוג העליון שבעצמותו ית' ממש כמו רחבה מצותך מאדתטז [בבחי' א"ס ממש, וכן התורה הקדומה כמו שהיא בבחי' חכמתו העצמי' ממש וכמ"ש ואהי' אצלו אמוןתיז כו', והן בחי' המקיפי'] דע"ס דאצי' שלמעלה מהגבלת האור בכליתיח דאצי', כמו מצות תפילין למעלה בחי' תפילין דמארי עלמאתיט שהקב"ה מניח תפילין שהן בבחי' בליטה ע"ג הראש ומוחין דז"א, וכן מתעטף בטליתתכ שנא' עוטה אור כשלמהתכא בבחי' מקיף הכללי וכמו לבושי' כתלג חיורתכב כו', וכך מצות הצדקה למעלה שנק' חסד דרועא ימינאתכג [הוא] למעלה מאור החסד המוגבל בכלי כו'. וא"כ בעשות האדם איזה מצוה מן המצות בגשמי' בעוה"ז הרי [מ]מש[י]ך גילוי רצה"ע שבבחי' מקיפי' [ה]עליונים דע"ס דאצי' שהוא בחי' פנימי' הכתר שהם בחי' תר"ך עמודי אורתכד בתרי"ג
יובא מ: chabadlibrary · ספריית ליובאוויטש · free-to-read · במקור