ענין גנאי במה שצמצום הראשון שלמעלה [ב]בחי' חוש"ך סתר"ותקעה יורד למטה ונק' חשך גמור דק"נ בחי' חשמ"ל דנוג"ה התחתון דאת זלעו"ז עשה האלקי' גם למעלה במק"פ כו' כמ"ש במ"א) כי אין מלך בלא עםתקעו שיתפשט מלכותו בהתנשאות שחוץ ממנו דוקא (ובזה נשלם שלימות דרוממות העצמות כמו בשלטון דבר מלך לרחוקי' שכבש מחדש שבזה ניכר עצם הרוממות יותר) (ולכך לא יתכן המלוכה כ"א על העבדים ולא על הבניםתקעז שהן נמשכי' מעצמותו ואינם בביטול יש נפרד אלא ביטול עצמי' וכך נש"י שעלו במחה"ק נק' בניםתקעח רק שנעשו עבדיםתקעט שיפול בזה ענין הנ"ל בחוץ ממנו) (ועוד ירצה במה שא' תאמר, לא על מח' הכללי' אלא מן המח' הכללי' לי"מ בפרט כמו בבחי' חכ' ומדות שבמל' דבי"ע, כך למעלה זהו ממח' הכללי' דמל' דא"ס בקו"ח שזהו בפרט שיוצא מן הכלל שזהו עיקר של התפשטו' המל' שיש מזה גנאי בירידה והשפלה, ולא תאמר לא תתפשט בפרט המאמרות עמ' תרז ּ יש לה צער מהעדר העונג שיש במא' דפרט אע"פ שנק' ציקי קדרה לגבי עצם מקור התענוגי' העצמי' כנ"ל).
והנה כדי שלא יהי' גנאי ולא צער הביאו לה בחשאי כו', שזהו שאו' בשכמל"ו בחשאי ולמעלה היינו כבוד אלקי' הראשון הסתר דבר שיהי' בצנעא שלא יתגלה כבוד מל' העצמיי' כמו שהוא ממש רק לע"ל כנ"ל והוא כמו שהי' הוא ושמו מל' דא"ס בעצם הרוממו', ועכשיו בא ירידת עונג זה העצמי' בקו"ח כו' בהעלם ובחשאי בלא גילוי אור כי לא נשלם הבירור האחרון בהיפוך חשך הגס למטה שיש לה גנאי מזה כו' וגם למעלה ירידה ושפלות הוא כנ"ל, רק בלחש ובחשאי בצלותא בלחש ע"י הנשמות דצ"ג שנק' קרובים שמביאים ומעלים מ"ן מתפלות שלהם בבחי' ביטול היש לאין מחשך לאור באו"ח לעורר למעלה בחי' העונג ורצון למל' בהתנשאות שחוץ ממנו (כמו בי"פ דמלכיות בר"התקפ שאומרים נש"י דוקא מעוררים להעלם העונג שבצמצום דמל' להיות מלך גאות לבש כו', רק ביו"כ שהוא מעין דעוה"ב שנק' שבת שבתוןתקפא כידוע אומרי' בשכמל"ו בקול רם כמו שמע ישראל ממש שהוא ושמו באח"פ אחר הבירור דחשמ"ל התחתון שנהפך חושך העליון לאור ואינו בהסתר והעלם כלל למטה כמו למעלה ממשתקפב ולא נק' בחי' ירידה ושפלות כלל והוא שמהפך חושך עצמו לאור ומרירו עצמו למיתקא, ולא נק' ציקי קדרה בעונג מושפל אלא יערב לטעם מתוק כמטעמים ומעדנים והוא שיבא הע[ו]נג המורגש שיהי' לנשמות בעוה"ב כמו סעוד' דלויתן כו' וד"ל (וזהו שהביאו לה בחשא"י הן הנשמות ולא מלאכים שנק' עבדיםתקפג ממש אלא נשמות נק' עבדי הוי'תקפד כו' והן שנק' גבורי כח עושי דברותקפה בבנין פרצוף שלם במל' בבי"ע אחר דאזעיר גרמי'תקפו ונעשי' נקודה א' באצי' כו', ולכך המשמיע קולו בתפלתותקפז זהו מקטני אמנה היינו עכשיו שצריך להיות בצנעא והסתר מאלקי' אחרים דנחה"ק שלא יהי' גנאי כו', וזהו שהי' רחב"ד מתפלל ונחש על עקיבו ולא הפסיקתקפח כו' וכך יש יח"סתקפט בכל דור בתפלתם גם עתה). (וגם משיח נא' בו והריחו ביראת ה'תקצ שיאיר בו מבחי' מל' דא"ס עצמו שיהי' בלי העלם והסתר כלל ולכך נק' נורא מלך גדול על כל הארץתקצא למטה כמו למעלה ממש, ויש גם עכשיו מיראה פנימי' כזו ביח"ס בדור כידוע).
אך הנה עדיין י"ל במש"א דהביאו לה בחשאי מהו התועלת מזה שעי"ז לא יהי' לה גנאי וצער, הרי הצער יש לה ממה שלא תאמר ולא תתפשט במל' לרחוקי' דוקא והעדר התפשטותה זאת רק מצד הגנאי שהוא גורם הצער היפוך [העונג] העצמי דמל'. וגם יש לה גנאי אף שהביאו
יובא מ: chabadlibrary · ספריית ליובאוויטש · free-to-read · במקור