המדבר בו ממילא כו'. וכדוגמא זו הי' בהרב ב"י שהי' המגיד מדבר בפיו למוד משניות עד שאמר אני המשנה המדברת בפיךתעג לפי שהי' לימודו ע"ד הנ"ל רק כלי לדבר ה' זו המשנה המדברת בפיו וד"ל.
וזהו אשר פקד ע"פ משה עבודת הלוים ביד איתמר, דהנה שרש נשמת משה מבחי' פנימיות ומקור החכ' כמו שהיא בבחי' אין דכתר ממש כמ"ש בו מן המים משיתיהותעד וע"כ הי' ג"כ כבד פה ולשוןתעה שלא הי' יכול לבא בדבור בתושבע"פ ותושב"כ מטעם הנ"ל, ועכ"ז נאמר משה ידבר כו' דהיינו שהי' הדבור מדבר בו ממילא ומאליו מכח ומקור החכ' העצמיות שמשם נמשך אור דתורה מאין ליש כו'. וז"ש דשכינה מדברת מתוך גרונו של משהתעו פי' שכינה הוא בחי' מל' שנק' דבורתעז והוא בחי' ח"ת חכ' שבדבור [והיא] תושבע"פ מתניתא מלכתאתעח והיתה מדברת בדבור הבא מאליו מתוך גרונו של משה כמו גם עכשיו בכל איש שיושב ושונה כו', כי הי' רק כלי לדבר ה' שבח"ע [ה]עצמ[י]ת ממש ע"כ הי' הדבור יוצא בגרונו ממילא כו' וד"ל. וז"ש אשר פקד פקידה זו בפנימיות ומקור החכ' שהוא שרש לרו"ש בדפק בחצוניות דחכ' בבינה ומדות שבלב שהוא עבודת הלוים ברו"ש כנ"ל. וזהו שפקד גם עבודת הלוים להיות בבחי' רו"ש בכלי [ה]דבור בד"ת ע"י משה דוקא לפי שהוא שרש [ה]ראשון לזה וכענין שכינה היתה מדברת כנ"ל וד"ל.
וזהו סדר פ' א' דק"ש בתחלה יחו"ע דהוי' אלקינו (ויחו"ת דבשכמל"ו ) ואח"כ בחי' רו"ש דואהבת ואח"כ ודברת בם שזהו בחי' הכלי לבחי' הבטול דרו"ש דחו"ב ומדות, שזהו בחי' איתמר הנ"ל שבידו דוקא ניתנו עבודת הלוים ע"פ משה דוקא כו' וד"ל. ואח"כ אמר וקשרתם לאות שהוקשו כל המצות לתפיליןתעט שזהו בחי' מעשה עצמה דמצות שהן בחי' כלים רבים לאור הקדושה [ה]אלק[י]ת דשם הוי' שהן מתחלקים באופנים שונים כמו ברמ"ח מ"ע ועכ"ז הגם שמתחלקים לפרטים רבים יש בכללותם יחד התכללות כמו כלי א' ממש וכמ"ש כי נר מצוה שכללות המצות נק' נר. וכמו שיש בפרט בכל מצוה המשכות אור הקדושה דשם הוי' בפרט ונק' מצות הוי' כך יש בכללותם יחד מקדושה הכללית דשם הוי' כמ"ש ועשיתם [את] כל מצותיתפ והייתם קדושים, וכמו שיש בכל מצוה בפרט העלאה והמשכה
יובא מ: chabadlibrary · ספריית ליובאוויטש · free-to-read · במקור