רצה, ד

מדרגות צ"ע וצ"ת שז"ש צדיקי' תרין^לח כמ"ש בזהר, והן ב' מיני נהורין שבנשמ[תא] נה"ח^לט [והוא אור המאיר ונהורא אוכמא^מ הוא] אור השורף ומכלה לגוף כמ"ש במ"א בענין נר ה' נשמת אדם^מא וכמ"ש כי אתה [תאיר] נרי^מב כו'. והנה בחי' אור העליון שבנשמות הוא בחי' אור ושפע^מג גילוי אלקו' בנשמה כמו בהלו נרי על[י] ראשי^מד כו' והוא ממש כמו בחי' צ"ע למעלה שנא' בו אור זרוע לצ"ע^מה כו', והוא המשכת גילוי אלקות ע"י תומ"צ שנק' זריעה כמ"ש זרעו לכם לצדקה^מו וכן א[מר] זורע צדקות^מז כו'. ולכך נק' כולם צדיקים לפי שכללות נש"י הם נק' צדיקים בתו"מ בפו"מ עכ"פ דאפי' ריקנים [שבהם] מלאים מצות כרמון^מח ולכך כל ישראל יש להם חלק לעוה"ב^מט שנא' ועמך כולם צדיקים לעולם ירשו ארץ שהוא אה"ח העליונה, לפי שע"י [ה]זריעה שלהם בתו"מ בעוה"ז שמוסיפים ריבוי הצמיחה עד אין שיעור למעלה באורות יחו"ע^נ דאצי', וע"כ לעולם ירשו ארץ לעולם הבא שנא'^נא כמ"ש זרעו לכם כו' וקצרו^נב לפי חסד שהוא [בעוה"ב שהוא] שכר מעשה המצות בעוה"ז דוקא (וכמו עמ' 862 ּ אדה"ר בג"ע שנא' ויניחהו בג"ע לעבדה ולשמרה^נג שע"י עבודתו בג"ע בנטיעה וזריעה ניתוסף צמ[י]ח[ת] אורות העליונים בג"ע בכפלי כפליים לאין שיעור כו'). וכך כנ"י^נד שנקראו צדיקים שמשפיעים אור הזרוע לצ"ע ממש בארץ וכמ"ש לעשות חסד ומשפט וצדקה בארץ^נה דוקא, והן [עצמן] מצד חלק הנשמות שבגופים הם בחי' מקבלים אור הזרוע דתו"מ להוציא [צמח] הארץ בכפלי כפליים והוא ע"י מה שנולד בהם התפעלות ודביקות באלקו' באוי"ר שכליים. דהגם שאנו רואים שכ"א לפי שכלו והשגתו יתפעל בלבו באוי"ר, ודאי אין זה מכח עצמו ממש אלא הוא בא מאור הזרוע לצ"ע בארץ עילאה הנ"ל ומשם נצמח בכח הצומח דארץ העליונה להיות [מזון לנשמות ומלאכים הנ"ל, עד גם לנשמות שבגופים שנק' ארץ תתאה. שזהו מה שהצמיח אור התפעלות אהבת ה' ויראתו] באדם למטה ולנטוע בלב[ו ועל פניו] אהוי"ר זו כל הימים [בל ימוט לעולם] כי כ"ז^נו שיומשך כח האדם [מצד] עצמו אין לו קיום כלל וחולף ועובר, כידוע שגם ברוב יגיעת האדם להתבונן ולהשיג בגדולת ה' עד שיתפעל בלבו ברשפי אש אוי"ר במעט רגע יתבטל והי' כלא הי' ממש ונעשה בלא אור וחיות כלל וכמת יחשב כו'. אך ורק מה שנמשך באדם מכח אור הזרוע לצ"ע באה"ח העליונה עד [ל]נשמות שבגופי' שיתעורר ברוח העליו[ן] וזהו שנטוע ומושרש בו בעולם בלי יבוטל לעולם,

ספריית ליובאוויטש · chabadlibrary.org