ויקהל משה
תכא, ב
בצלמנו כדמותנוקצב, וידוע ההפרש בין צלם ודמות שהצלם הוא צורה עצמי' ודמות זהו המצוייר בדבר נבדל שנק' צורה לצורה העצמי' כדמות שבלוח המרא[ות] לצורה העצמי' דפנים. וכה"ג הוא ההפרש בין יחו"ע דע"ס דאצי' אף בכלים בחכ' מוחא חסד דרועא כו' נק' צורה העצמי' כצלם ותואר האדם בעצמו שזהו בחי' גופא דמלכא באצי' דאיהו וגרמוהי חדקצג כו', ואמנם בהמשכה וגילוי דאו"כ דאד"ם עילאה דאצי' בהתגלות לחוץ ממנו כמו אותיות הדבור ומעשה שזהו בחי' המל' (שנק' אדם תתאהקצד שמקבל מאדם עילאה כידוע) זהו שנק' יחו"ת דבשכמל"ו דמל' דאצי' בבי"ע שנק' דמו"ת כבוד הוי'קצה דז"א דאצי' כידוע, שנק' מקור להתהוות הנבראי' ב"ג מאין ליש ממש ולכך נק' דמות כציור בדבר נבדל להוותקצו אותיות שנבראו בהן כל העולמות שאינו רק בחי' הארה דהארה כידוע. אך הנה האדם התחתון שנתקשרה ונדבקה נפשו במס"נ ביחו"ע ויחו"ת באחד אמיתי דוקא (כאברהם שמצא לבבו נאמן כו'), הרי נברר ונתעלה גם כל בחי' הטוב שנפל במאכלו ומזונו שאכל וכל בחי' הטוב שבמלבושיו ובהיכלו ודירתו [ו]עולים עמו לה' אחד להיות בחי' מזון ולבוש והיכל למעלה בבחי' האצי' ממש, מאחר שמוסר נפשו באחדקצז ביח"ע ויח"ת כנ"ל. אזי הוא ממש בצלם ודמות האדם העליון ביח"ע ויח"ת כו' להיות מאכלו מאכל אדם העליון ביח"ע ויח"ת*1198 בצלם ודמות כו', להיות מאכלו מאכל [ל]אדם העליון ומלבושיו מלבושקצח למעלה וכן היכלו ודירתו נעשה היכל לה' עמ' תרלא ּ אחד כמו היכל ה' המהקצט. ואין זה פלא כ"כ שכבר הי' לעולמים בעוה"ז באבות שהן המרכבהר, שהיו במס"נ אמיתי' באחד במרכבה בתמידות בהפשט' הגשמיות לגמרי ע"כ הי' כל אשר להם כמזון ולבוש והיכל הכל לה' אחד שזהו כמזון ולבוש והיכל דאצי' ממש (וכמו שישב פתח האהלרא כאהל העליון כו', וגם מלאכים אכלו מאכלו דאברהםרב כו'). כי במס"נ שלהם בכל מעשיהם ממש ביררו כל חלקי ניצוצות הטובים שבמאכל ומזון ולבוש והיכלות שלהם כדוגמארג להיכלות ולבושי' ומזון דאצי' ממש וד"ל (וכמו שיהי' בעוה"ב מיש לישרד בלי פירוד כלל כו' כמ"ש במ"א דרוחני' וגשמיות היו שוין באבותרה שהטעימן מעין העוה"ברו כידוע).
[כב] והנה כמו שמבואר למעלה בענין הבירורי' דל"ט מלאכות בג' מדרגות הנ"ל במזון ולבוש ובית מלמטה למעלה כמו שנעשה ע"י אתעדל"ת בנפש האדם [ו]ע"י
יובא מ: chabadlibrary · ספריית ליובאוויטש · free-to-read · במקור