ולקחת את שתי אבני שוהם
שנ, ג
עולם דתורה ועוסק בחיי שעהשי כו'. אך הנה עכ"ז הרי אמר דהאומר אין לי אלא תורהשיא בלא תפלהשיב אפי' תורה אין לו דהיינו תורה בלא תפלה להיות שבחי' העלאה דאו"ח בתפלה בהתפעלו' בנקודת הרצון הפנימי באותיות התפלה שמקר[י]ב ומעלה לנה"ב להעלות לה' כקרבן ממש, והן ד' מדרגות דתפלה ברוח ורעש ואש דאלקי' עד ש"ע בלחש כנ"ל הוא הגורם להיות המשכת אור דתורה בבחי' קול דממה דקה הנ"ל, שזהו בחי' גילוי אוא"ס בתורה (שהן [אותיות] עצמי' דאו"י שהוא התענוג שבח"ע דתורה שהאיר במ"ת). וזהו בעטרה שעטרה לו אמו [ביום חתונתו וביום שמחת לבו דמשמע דמ"ש בעטרה כו' קאי על שניהם ביום חתונתו וגם ביום שמחת לבו שזהו בביהמ"ק, והענין הוא דבמ"ת היו ב' מיני עטרה שעטרה לו אמו] מבחי' או"י ואו"ח נגד ב' כתרים דנעשה ונשמע כנ"ל הכל בבחי' אור דתורה [שהוא בא מן המשפיע אל המקבל כמ"ש כחתן יכהן פאר כו' (והוא בחי' המשכת בחי' המאו"ר לאור ואז יוכל להיות ההעלאה וביטול האור דנש"י במאור ע"י אהרן כנ"ל). ואמנם ב' מיני עטרות הללו הי' גם ביום שמחת לבו בבנין בהמ"ק והן הקרבנו' שישמח לב מלמטה למעלה יותר משמן למאור ואור כנ"ל, ועכשיו התפלות במקום קרבןשיג להעלות לנה"ב בהזדככות החומר בתשו' ותפלה כנ"ל אז התפלה קודם לתו' שע"י התפלה בבחי' או"ח למעלה נמשך או"י דתו' כמו שא' אם רץ לבך שו"בשיד שמלמטה למעלה רצוא קודם לשוב כו'. וזהו שקושר כתרי' לקונו מתפלות ישראל עי"ז נמשך ג"כ אור דתו'] ולא בתורה לבד וכאבא בנימין שהי' תפלתו סמוך למטתושטו כו'. ואע"פ שרצה"ע דתפלה הוא חיי שעה גורם ירידת אור פנימי' רצה"ע דתורה שנק' חיי עולם מצד בחי' העלאה דעומ"ת שממשיך מעומ"ר כו'. וראי' לזה שהרי יש מעלה גבוה בתפלה מה שאין זה בתורה במה שמבקשים בש"ע עמ' 1036 ּ סלח לנו כו' רפאנו ברך עלינו וגואל ישראלשטז [גם] שאינו כפי משפט התורה רק מצד ר"ר דרעדכ"ר שלמעלה ממשפט התו', א"כ הרי [יש] מקוםשיז לרצון זה בר"ר העליוני' שאו' יה"ר מלפניך למעלה גם מרצה"ע שבתו"מ למחול ולסלוח לעוברי רצונו העליון שבתו"מ ולברך השנים בפרנסה או גאולה ורפואה גם שהוא נגד משפט התו' וד"ל.
(ט) וזהו כללות ענין הפ' הזאת במה שמתחיל במצות שמן למאור להעלות נר תמיד ואח"כ בבגדי אהרן ובניו
יובא מ: chabadlibrary · ספריית ליובאוויטש · free-to-read · במקור