לתקן בפ"מ [וז"ש בפ' ואלה כו' ב]עבד עברי שא' שש שנים יעבודמ שהן ש"ס משנהמא בשש שניםמב באו"ח בעומ"ש וביום הז' בעוה"ב כו' וד"ל.
[כ] ומעתה י"ל מ"ש אלה הדברים אשר צוה הוי' לעשות אותם שהן ל"ט מלאכות שנעשו במשכן שציוה ה' לעשות אותם כמבואר בפ' תרומה תצוה ועל אלה הדברים א' כאן ו' ימים תעשה מלאכה שלא הותרו לעשות רק בו' ימי המעשה ולא בשבת (וכך פי' הרמב"ן בחומשמג ע"ש), ולכך נסמכה פ' שבת לפ' המשכןמד ללמוד ממשכן כל ל"ט מלאכות שהיו במשכן שאסורים בשבת כמובן במס' שבתמה ומבואר שם דילפינן ל"ט מלאכות האסורים בשבת מאלה הדברים כו' (דאל"ה אותיות אה"למו כו'), ובאמת י"ל למה תלוי איסור מלאכות הללו בשבת מפני שהיו במשכן דוקא [ו]באותן מלאכות שהיו במשכן ולא מלאכות אחרים זולתם. והנה יש להקדים ענין א' והוא מ"ש בזהר פ' ויקהל דקוב"ה אתענגמז מעינוגי' דישראל בשבתא כו' (והוא לפי שבע[ו]נג זה דסעוד' השבת שורה מבחי' ע[ו]נג העליון דעצמו' המאציל שנק' עתיקא קדישא ולכך או' דא היא סעודתא דע"ימח כו') וכמ"ש וקראת לשבת ענג ע[ו]נג העליון ממש ובמה מענגומט כו' וזהו פלא גדול לכאורה האיך יתענג ה' מעינוגי' גשמיי' דישראל בשבת כו'. ואדרבה לכאורה יש לומר עפ"י הטעם באיסור ל"ט מלאכות בשבת שגם האכילה אסור בשבת דוקא, לפי שכמו שהל"ט מלאכות כחורש וזורע כו' הן ענין הבירורי' שמברר ומבדיל בין טו"ר להפריד הרע מן הטוב ולהוציא הטוב מן הרע בגשמיות וברוחניות כידוע, כך הוא גם ענין האכילה של אדם שאוכל המאכל בשינוינ שמפררנא ומברר במאכל להוציא הטוב ו[ה]חיות שבו ומתברר בקיבה היטב ונבחר הפנימי' לחיות [ו]מזון והפסולת נדחה לחוץ שזהו בירור גמור בין טו"ר בגשמיות. וכך הוא ברוחניות שהרי המזונות כולן מעורבי' טו"ר מצד גידולם בארץ שמעורבת טו"ר גשמיי' וטו"ר רוחני', ואע"פ שנברר הרע מן הטוב בזריעה וקצירה וכל המלאכות עד אפי' ובישול זהו בגשמיות אבל ברוחניות יש במאכל הלחם בחי' רע מן הגסות וההגשמהנב ביותר להביאו לחום קשה לתאוות זרות וגסות
יובא מ: chabadlibrary · ספריית ליובאוויטש · free-to-read · במקור