ב"ד כידוע) ארוממך אלקי המלך, פי' המלך סתם זהו שנק' מלך יחיד לבדו ומלך הקדוש כנ"ל שלמעלה מהיות מלך לעולמות, וגם להמלך הקדוש ומרומם לבדו [מאז] א' ארוממך אלקי המלך שירומם עודתרמח למעלה מעלה יותר. וזה פלא גדול בב' אופנים, א' למה צריך לרוממות יותר מאחרתרמט שאין עוד מלבדו כו'. ועוד האיך ישתרנ ביכולת נפש דוד לרומם להמלך שנקרא מלך מלכי [המלכים] כו'.
אך הנה עפ"י הנ"ל בשרש בחי' המשכות לבוש מל' הפנימיות בעול מצות דוקא כמו בא' אשר קדשנו במצותיו וציוונו כו' עי"ז דוקא ארוממך אלקי המלך למעלה יותר גם מבחי' הפנימי' מדת מל' דא"ס שמצד עצמו ממש לפי שנעתב"ס דוקא, דכאשר המצות שהן פנימיות רצונו שבמהו"ע (שע"ז א' רחב"ה מצות"ך מאודתרנא ) ירדו בהתלבשות בלבושים גשמיות בב[י]רורים דרפ"ח כו' שמזה נעשה בחינות לבוש מל' בקעומ"ש [בכללות] המצות כנ"ל ה"ז עולה לתענוג גדול ונפלא יותר מתענוג העצמי שבפנימיות מדת מל' דא"ס (הנק' בחי' שעשועי המלך בעצמו כידוע), לפי שנתאווה להיות לו דירה בתחתוניםתרנב וסוף מעשה עבמח"ת כו' ולכך ירומם להמלך סתם בעלוי העונג והמעלה יותר מעונג העצמי בכתר מלכותו העצמי' (וראי' ממ"ת שכאשר אמרו כל אשר דבר ה' נעשה ירד ה' על ה"ס בלבוש מל' שנעשה עי"ז בפנימיות בעול תו"מ שלמטה דוקא וא' אנכי הוי' אלקיך כו' מי שאנכיתרנג דלמתב"כתרנה וכללתרנד ) וכן מה שאומ' י"פ דמלכות בר"ה מעוררים לבחינת פנימיות המל' שעולה ברוממות העצמות יותר והוא מה שנק' מלך הקדוש בקדושה דתו"מ שלמטה דוקא וכמ"ש בי מלכים ימלוכותרנז גם מלכיתרנח כו' מטעם הנ"ל וד"לתרנו.
וזהו ארוממך בקבלת [עו]מ"ש במצות המלך שהיה בדוד המלך שהמשיך למעלה בחינת לבוש מל' הפנימית והעצמית הנ"ל עכ"זתרנט עי"ז ארוממך אלקי המלך לרוממות העצמות דא"ס בלי שיעור למעלה מעלה דאור א"ס למעלהתרס עד אין קץ כו'). אך זהו בבחי' המקיף והוא בבחי' ההתנשאות אותרסא הפנימי' והעצמית ע"י ביטול הרצון לפנימיות רצונו, אח"כ א' ואברכה שמך לע"ו שאחר בחי' העלאה דאו"ח בבחי'
יובא מ: chabadlibrary · ספריית ליובאוויטש · free-to-read · במקור