עליהם אור וחיו' שיחיו מאור אלקי שיחיה אותם לעתיד, הנה בהכרח לומר שיבא האור ממדרגה היותר גבוה מאד נעלה אחר שהוא בא לתכלית הירידה בתחיית מתי עפר כו' כענין הנ"ל בפסוק ועברת"י בארץ מצרים כו', כי המת הוא אבי אבו'סד כו'. וע"כ נאמר לעתיד כי עין בעין יראו כו' מפני שיבא האור מעצמו' המאציל שלמעלה מבחי' השתלשלו' אורו' וכלים כו' והוא הנק' מקור כל המקיפי' העליוני', דכל האורו' אינן אלא מבחי' הקו והחוטסה כו' עד שנמשך ובא לרגלי העשי' וכמשל העיגול שאין בו מעלה ומטהסו והתחתון עליון כמ"ש ומתחת זרועו' עולםסז עד שרוחניו' וגשמיו' שוין ממש כו' וכידוע ולכך יחי' גם העצמו' היבישו' כו', והוא הטל שעתיד להחיו' בו המתיםסח כמ"ש כי טל אורו' טלךסט כידוע והוא בחי' טלא דנטיף מעתיקאע ואנער לההוא דלבר כמ"ש באד"ר וד"ל. וע"כ קיבול שכר האמיתי יהי' דוקא למחר אחר תחיית המתים כי גבוה הרבה ממדרגת גילוי אלקו' שבג"ע עמ' תרסו ּ שנהנין מזיו כו' שהוא רק תענוג הנשמו' הרוחניי' אבל אחר שיוכל האור לבא גם להחיו' הגופים הגשמיי' בתח"ה זהו בא ממדרגת עצמו' המאציל שלפני ההשתלשלו' דבחי' ממלא וסובב שהן הוי' אלקי'עא בחי' זו"נ דאצי' בכלל כו' וד"ל.
וזהו כי עין בעין יראו כו' פי' עין בעין הוא ענין התחברו' ממלא וסובב שיתחברו והיו לאחדי' אז והוא בחי' עין של הא"פ עם עין של א"מ שיתחברו אז כו'. וביאור הדברים הנה תחלה יש להקדים מ"ש בע"ח דא"פ מזכך חצי הכלי מבפנים והא"מ מזכך חצי הכלי שמבחוץעב ואזי ממילא נזדכך כל עובי דופני הכלי כו' ונעשה הכלי מצוחצח וזהו מ"ש והשביע בצחצחות נפשךעג כו', דהנה ביאור ענין בחי' א"פ ידוע שהוא מה שהמקבל האור יכול לקבל כפי השגתו בלבד דהיינו כפי הכלי אבל ההשגה עצמה שהיא בחי' הכלי מסתרת היא גופו של האור שאינו מאיר כמו שהוא בעצמו ומהותו מפני הגשמת כלי ההשגה כו', אך כשהאור מתגבר ומאיר תמיד בכלי ממקור השפע יכול זה הכח להאיר ולזכך גם את הגשמת הכלי מעט מעט ע"י התמדת אורו בה, כנרא' בחוש הטבע שגם האבן המס ימס והי' למים כשהמים נובעי' בו בתמידו' יתירה וכמ"ש אבנים שחקו מיםעד וכענין שאמרו בר"ע שנתפעל מזה כשהי' ע"ה ולמד ק"ועה שלבו יקבל ד"ת אם יתמיד להכניס אור התורה בלבו כו'.
יובא מ: chabadlibrary · ספריית ליובאוויטש · free-to-read · במקור