רצז, ב

שקבלו כנ"י היטב רק שלא נולד מזה פירות שהן המצות באוי"ר עד שבאו לא"י דוקא). וכמו בגלות דכנ"י נק' עקרה^קנה עד"ז שהן בחי' כלי בית^קנו קיבול לקבל כל גילוי אוא"ס [ב"ה] שבחכ' דתו"מ רק שלא יולד מזה תולדות דאוי"ר במצות מעשיות שמוסיף אור למעלה בכפלי כפליים רק כמו שהן בלי תוס' ומגרעת כו' (ולע"ל נק' בבחי' כוס של ברכה (וכמ"ש כוסי רוי"ה גימט' רכ"א^קנז והוא כוס [של ברכה] דמשיח שמחזיק רכ"א לוגין והוא בבחי' א"א) וכמ"ש במ"א דכוס ישועות^קנח שיצמיח בתוס' מרובה לעשות פרי למעלה ולמטה^קנט כמ"ש כי כארץ תוציא צמחה כן יצמיח ה' צדקה ותהלה בארץ^קס כו' ולזה א' רני עקרה לא ילדה^קסא וכן א' [עד] עקרה ילדה שבעה^קסב (כמו שהאמהות עקרות היו נפקדות^קסג כמ"ש במ"א).

אבל^קסד מדרגה הב' הוא [ה]עקרה שאין בה בית קיבול להריון כלל כו', והיינו מה שאנו רואים בכ"א בפרט שאף כלי^קסה בית קיבול בכלי מוחו ולבו להבין ולהשכיל ולהתפעל [כלל] מאור האלקי שבהשגה והבנה [ב]התבוננו' בממלא וסובב כו' עד שלא ירגיש כלל וכלל, הגם שמשיג בשכלו ונתפס במח' ונתאמת אצלו [מאד], מ"מ לא נקלט הדבר אצלו כלל וכלל מפני שמוחו ולבו מטומטם ונסתם ביותר ואין לו חלל בית קיבול שנכנס בו ויוקלט האור (וזהו שנק' פולטת שאינה קולטת כלל ואינה נק' [כוס] כלל להכיל בחי' יין המשמח הנ"ל^קסו ). וזהו מצד שנ[ת]טמטם המוח והלב מהרגשת עצמו ביותר [ומחזיק מקום לעצמו ביותר] ואינו בחי' כלי ריקן כלל, כי חוץ מעצמו לא ירגיש, להיות שאין בו בחי' הביטול והזזה ממקומו כלל כידוע, וידוע דכלי ריקן מחזיק הרבה וכלי מלא אינו מחזיק כלום. והוא מה שאנו רואים בטבע בנ"א [כאלה] שכל עסקו ומגמתו בכל ימיו הוא רק שיתמלא רצונו במלואו דוקא באמרו בתמידות שכך הוא חפץ ורוצה וכך טוב לו ולא יוכל להזיז עצמו אפי' זיז כ"ש^קסז להניח ולבטל רצונו רק שיהי' כרצונו דוקא, וכך נמשך לו בצרכי גופו וזה יוכל לעשות וזה אינו יכול לעשות [ב]שום אופן שכל אלה וכה"ג הוראה על עצם מהותו שלא יוכל לזוז מעצמו. [ו]כך הוא בעבודת ה' אינו ניזוז ונתבטל ממקומו כלל וכלל גם אחר^קסח ההתבוננו' כלל^קסט כו' ואי[ן ל]ו בית קיבול כלל לקלוט רק [ב]דרך

ספריית ליובאוויטש · chabadlibrary.org