ויקהל משה
שצ, א
נפש הצמא כך הגילוי אלקות שבתורה משיב ומרווה צמאונה שבתפלה, וע"כ האומר אין לי אלא תורהקפ בלי צמאון הרי אינו משיב לנפשו אור האלקי בבחי' שוב כלל ע"כ אפי' תורה אין לו כו' ולהיפך בצמאון שבתפלה בלי תורה ה"ז כמי שאינו חפץ רק להיות בצמאון וכשמגיע למים אינו שותה שאינו צמאון אמיתי כלל וד"ל.
וזהו וכלים מכלים שוניםקפא ואז דוקא ויין מלכות רב כיד המלך כו', דלכאורה אין הפשט מובן דהל"ל להזכיר תחלה שיין מלכות רב ואח"כ להזכיר רבוי הכלים מכלים כו' ולמה שינה הסדר להזכיר הכלי הטפל תחלה לעיקר שהוא היין שבתוך הכלי כו', ואיך אמר תחלה והשקות בכלי זהב וכלים מכלים שונים ואח"כ ויין מלכות רב כיד המלך כו'. אך הענין הוא יובן בהקדים תחלה בחי' התוהו והתיקון, דהנה מבואר בע"ח עמ' תקעט ּ דבחי' אורות דתהו הי' האור בריבוי והכלים במיעוטקפב לכן נסתלקו האורות והכלים נפלו למטה לפי שלא יכלו הכלים [להכיל את האור כי רב הוא כו' ומזה הי' סיבת השבירה כידוע, ובחי' התיקון היינו שיהא בחי' ריבוי הכליםקפג ] מכלים שונים ומיעוט האור ועי"ז דוקא יהי' קיום לאורות שלא יסתלקו מן הכלים, אבל במיעוט הכלי וריבוי האור אין קיום לאור בכלי ומסתלק והכלי נופל ונשבר כו'. וביאור כל זה יובן למעלה באצי' כמו למטה בעבודה שבלב זו תפלהקפד שאם ע"י בחי' הרצוא הנ"ל הוא בא אור האלקי בתגבורת אור חזק ורב מאד ואין לו בחי' כלי להתאחז ולהתיישב בו כפי ערכו רק במיעוט בהכרח שיסתלק ויתבטל לגמרי כו', והכלי הוא כלי השגת הנפש המקבל אור האלקי ע"י בחי' רצוא כנ"ל שקטן מהכיל האור הגדול הזה כו' וע"כ ממילא יפול הנופל מיד להיות כלי אור נפשו מתפזרים בפיזור הנפש במדריגות הנמוכות בעניני הבלי העולם כו'. ואמנם אם אחר בחי' רצוא הנ"ל יעשה ויכין בחי' ריבוי כלים מכלים שונים להכיל האור האלקי המתגלה בנפשו בתוכם להתיישב בהם, דהיינו ע"י לימוד התורה בשיתא סדרי משנהקפה שהן ריבוי כלים מכלים שונים להתלבש בהן בחי' גילוי אוא"ס כו' אזי יש קיום נצחי להאור האלקי בנפשו בלי יסתלק
יובא מ: chabadlibrary · ספריית ליובאוויטש · free-to-read · במקור