הראש דז"א כענין הקב"ה מניח תפיליןקצא ומתעטף בטליתקצב כו'. וכה"ג יובן בכל המצות בקרבנות באופני ההעלאה וההמשכה הכל במשפט החכ' דתורה שירד מאור הפנימי' דח"ע הקדומה בדברים גשמיי' בבהמה וצאן גשמי, וגם צומח ודומם גשמי כמו מצות החשן ואפוד דכהן גדול שנקבעו בהם אבנים גשמיי' בי"ב אבנים הנקוביםקצג אודם פטדה וברקתקצד כו' שהם וישפהקצה שיתקנוקצו בהם שמות השבטים, וכתי' ונשא אהרן כו' לפני ה' לזכרוןקצז כו' שהוא ענין המשכת חסדים באורות העליוני' שמשם ימשיך אהרן כה"ג מקור כל חסד לבנ"י בכל שבט ושבט בשמות הנחקקים [באבן] מלפני עצמות אור המאציל ממש כו', הרי נתלבשה חכמה זו באבנים גשמיי' ובמעשה דחשן ואפוד [כו']. וכה"ג יובן בכל מעשה המצות בדברים גשמיי' דדצח"[ם] הגשמי' שזהו רק מבחי' ירידה דאור ח"ע דתורה הקדומה הנ"ל, וע"כ נק' חכמה זו שבנגלה דתורה בשם בחי' חכ' תתאה דוקא להיותה מתלבשת למטה מטה בעולם הפירוד בדברים גשמיים דנוגה דעשיי' לאהפכא חשוכא כו' בסו"מ דל"ת ובבירור הטוב הגנוז במעשה המצות ברמ"ח מ"ע שכ"ז רק ענין ההעלאה ובירורים דחכ' תתאה דתו' דוקא וד"ל.
וזהוקצח שאמר חכמות בחוץ דוקא תרונה דהיינו [כ]שנמשך החכמה דתורה למטה ממש בק"נ שנק' חוץ לברר ולהבדיל בין טו"ר בסו"מ וע"ט כנ"ל אז תרונה ברינה ושיר על שלימות דחכ' שהוברר הכל משום דנעוץ תחב"ס דוקא, שאין רבותא כלל בח"ע הפנימי' שגנוז ונעלם בהיכלות הפנימי' בטעמי מצות וסודות התורה רק הרבותא הוא בנובלות דחש"מ דוקא שיצא לחוץ בהיכלות דנוגה דעשי' לבררם זהו העושה שלימות גם בפנימי' דח"ע (מטעם הנ"ל). וע"כ חכמות בחוץ ב' חכמות משום דגם ח"ע יורדת ומתלבשת בח"ת לברר בירורים דק"נ כו', ועי"ז נשלמת גם היא ואע"פ שח"ע נותן כח ועוז ל[ח]"ת לברר אבל אחר שלימות הבירור דח"ת נעשה שלימות בח"ע על ידה דוקא. וזהו תושבע"פ שתעלה למעלה מתושב"כ לע"ל כמ"ש א"ח עט"בקצט כו' וכמו שאמר דבינה יתירה ניתנה באשהר כו' שהוא תושבע"פ יותר מבאיש שהוא תושב"כ (כמשי"ת) וז"ש חכמות בחוץ ח"ע וח"ת שניהם יחד בחוץ דוקא תרונה וד"ל.
[ורא ] והנה החכ' נק' ראשית לשון נוקבא כמו בראשית ברא בחוכמתא וכן ה' קנני ראשית דרכו וכתיב ראשית
יובא מ: chabadlibrary · ספריית ליובאוויטש · free-to-read · במקור