הנק' אבנא כו' וד"ל (וזהו הכל הי' מן העפרקא פי'קב הדומם שבחכמה [כו']).
והנה עשרים גרה השקל הם י"ס דאו"י וע"ס דאו"ח כי בח"כ' דיו"ד דע"ב עיקר הבירור, וידוע דבכל בירור יש ב' אופנים הא' בחי' או"י דהמברר שיורד [מ]למעלה למטה בי"ס, והב' מה שמכח המברר נברר ועולה מלמטה למעלה בבחי' או"ח בי"ס ג"כ והוא אותו כח עצמו של המברר כו', כי נעוץ תחב"ס וסוב"תקג פי' כמו שהארת הראשית שהוא החכ' בסוף שהוא המל' כן הסוף נעוץ בתחלה מלמטה למעלה כשעולה בבחי' או"ח, רק שסדרן מה[ו]פך שהתחלה נעוץ בסוף מעילה לעילה בירידות המדרגות מכתר לחכמה כו' ובחי' האו"ח מהסוף לתחילה הוא בהיפך שהכת"ר עולה ראשונה ואח"כ החכ' כו'. וביאור דבר זה הנה מבואר במ"א ע"פ משל או"ח של השמשקד בארץ שהרי אנו רואים תחילת הזריחה מגוף השמש מלמעלה למטה הוא יורד ומתקרר בסוף כו' וכשמכה האור בארץ ועולה בבחי' או"ח יהי' החום בארץ יותר מכמו שהוא באמצע שכל שעולה יותר מתקרר כמבואר בספרי התכונה שבאמצעות הגובה האויר קר כו' וד"ל. ועתה יובן ענין מחצית השקל פי' מן אבנא הנ"ל, שקל השלם בעשרים גרה [השקל] או"י ואו"ח יותרקה המחצית לידי גילוי בוי"ו דז"א כנ"ל לעשות [תחלה] תרומ"ה לה', פי' לברר המ"נ דנוק' לעלות הטוב שבה להוי' בבחי' אצי' והמותרות יפול ויפרד למטה כנ"ל. וזהו ארמות"א [לה' הנ"ל] שהוא עליות המל' מחיצוני' שלה כי [ה]מלבושי' החיצוני' דנוג"ה דבי"ע נלקחים מפסולת המ"נ כ[נ"ל ב]משל המחבץ הנ"ל, ובשעת עלי' בכל שחר הנה היא אפשיטת מכל פסולת ומתברר ועולה הטוב והנקי להוי' בבחי' אצי' ממש ומזה הוא הולדת נשמות ומלאכים פנימי' כנ"ל, וכמו בכל שבת הוא עליות המל' היינו שנפרדים ממנה כל החיצוני' כידוע וד"ל, וכשה[י]א עולה בבחי' או"ח הכתר עולה ראשונה כו' וד"ל.
יובא מ: chabadlibrary · ספריית ליובאוויטש · free-to-read · במקור