ועשית ציץ זהב טהור
שעז, ד
(בל"א דער קלעפ איןתשל אריין לייגין זיך מיט אלע כחות פנימי' מחמת [דעם] דער הער וואש ער האט דערתשלא חוש צו דער הערין זייער דיא זאך זייער טיף כו'), כי מי שאינו מתקשר עצמו [כ"כ] בדבר אינו מרגישו כ"כ. ונמצא שבדעת יש בו ב' דברים הללו כח ההתקשרות עד שתוקע כל עצמו בדבר וגם כח ההרגשה שמרגיש ומכיר בדבר ביותר מזולת[ו] כו' וד"ל. ובחי' ההתקשרות וכח ההרגשה הזאת היא כוללתשלב והיולי לכ[ל] ד[בר] כפי שהוא עמ' 1122 ּ אם הוא בדבר חכמה ושכל מתקשר בכל ע[צמותו] בהתשלג (ער קלע‘[ט] זיך זייער „ריין און איז זיך מתקשר בהתקשרותתשלד כל עצמות שלותשלה כנ"ל ), ואז יכול כח התקשרות זאת לירד לעומק השכל במקורו הראשון עד שיטהו לכמה אופנים שונים וממוצעי' רבים כו'. וכן אם התקשרות באהבה דבר מה יהי' בו בחי' ההרגשה בתכלית בכל עצמותו כמו שמרגיש א"ע (וידוע דהכח ההרגשה שמרגיש א"ע ביותר זהו עיקר בחי' הדעת (כי קטן שאין לו דעתתשלו אינו מרגיש א"ע כו'תשלז וע"כ אינו מרגיש לזולתו לרחם עליו, וכל מי שיש בו דעת יותר יותר ירגיש ברחמנות על זולתו השפל, וכן יותר ירגיש בכאב ויסורים כמו יוסיףתשלח דעת יוסיף מכאובתשלט, ויותר יפחד בעצמו להיות מרגיש א"ע ביותר וכן בהתפשטות המדות באהבה וחמדה או יראה ופחד הכל תלוי בבחי' הדעת דוקא. והיינו ענין ב' כחות הנ"ל כח ההתקשרות בדבר וכח ההרגשה שזהו בגידי המוח של המוחתשמ דוקא ששם הוא כח ההרגשה שמרגיש א"ע ביותר וכל כאב שבאברים כו' וכן להרגיש בכ[ל] ד[בר] זולתו דהיינו הך כו', ובגידי הרגשה הללו שם הוא כח ההתקשרו' לקשר ולתקוע א"ע בכ[ל] ד[בר] שרוצה אם בשכל או במדות כו', דהא בהא תליא שבמקום א' הן כח ההרגשה וכח ההתקשרו' שהוא במוח הדעת דוקא שהוא כח התוקף וחוזק שיש במוח זה דדעת בתוקף הרגשת עצמו ותוקף התקשרות העמוקה בדבר כו' (וע"כ נק' דעתן שעומד על דעתו ותקיף בדעתו (וגם שהנשים דעתן קלותתשמא מ"מ כח התקשרותן יותר חזק וכן הרגשתם לפי שהוא בקו א' לבדתשמב כמבואר במ"א).
אך עדיין אין זה מובן דמה שייכות יש לב' כחות הללו דהתקשרות והרגשה כא' במקום א' שהוא כלי מוח הדעת דוקא, דלכאורה הן ב' דברים וענינים נפרדי' דכח ההתקשרות [ה]ו[א] לחוץ ממנו וכח הרגשה הוא בעצמו דוקא כנ"ל. אמנם הענין הוא דכח ההתקשרות בחוץ ממנו תלוי בכח ההרגשה
יובא מ: chabadlibrary · ספריית ליובאוויטש · free-to-read · במקור