והנה ע"ד הנ"ל בג' צמצומים דג"פ קדוש מלמעלה למטה יובן ג"כ ענין מארז"ל בג' שאגות שעל כל משמר ומשמרעו יושב ה' ושואג כארי כו' כמ"ש שאוג ישאג על נוהועז כו'. דהנה ג' משמרות הלילה הן ג' מיני צמצומים בבחי' המל' שנק' לילהעח, והוא בחי' הדין והצמצום שנק' חשך והסתר אלקי' שבבחי' המל' שיורדת ומתצמצמת בג' צמצומים בג' משמרות בהיכלות דק"נ (שזהו כלבים צועקים חמור נוערעט כו') ומבררת משם בירורים והעלאות כמ"ש ותקם בעוד לילהפ ותתן טרף לביתה רפ"ח ע"ה גימ' טרףפא, והוא מה שעולה משם ניצוצים דקדושה בבכי' שנק' מי בוכיןפב מ"ת בוכיןפג אנן בעינן למהוי כו' ואז עולה המל' למעלה ומעורר אתעדל"ע מן המשפיע אל המקבל שזהו מ"ש שבכל משמר ומשמר הקב"ה שואג כארי כו'. וענין השאגה זהו התגלות פנימי' המדות שבלב כמו שאגתי מנהמת לביפד כמו שאגת הארי' אשר ישאג לטרוף כו' שזהו התגברות רב בהתפעלות הלב למעלה מן הכלי שלא יכול להכיל בכלי אותיות המח' כלל כו'. וכך הוא למעלה בהתעוררות אה"ר דמשפיע שהוא בחי' סוכ"ע לכנ"י בזמן הגלות דוקא שנק' לילהפה ובכל לילה ובכל משמר ומשמר שאז בחי' החשך והסתר אלקו' בתכלית כו', שמפני שהתעוררו' האה"ר ותשוקה זו היא באה מפנימי' הלב דאדם העליון לכנ"י ע"כ נק' בשם שאגה דוקא כמ"ש שאוג ישאג על נוהו, ובפרט על העדר היחוד והקירוב כמו שכנ"י בגלות רשפי' רשפי אשפו כו' בשלהובי דרחימותאפז יותר מבזמן בהמ"ק כמ"ש במ"א ע"פ כן בקדש חזיתיך הלואיפח כן באה"ר ברשפי אש כזו בהיכל ק"ק בזמן בהמ"ק חזיתיך כי נפלאה אה"ר זו מצד הריחוק לפי שאז דוקא תצא לאור נקוד' הפנימי' ביותר. וכך הוא ממש מן המשפיע אל המקבל בתיאובתא דדכורא לגבי נוק'פט שבעת הריחוק יותר תגדל תשוקתו כמ"ש אני לדודי ועלי תשוקתוצ ואלי תשוקתוצא יותר מעת הקירוב כנ"ל.
וזהו שעל עמ' תיט ּ כל משמר דוקא שואג כי משמר לשון משמר האסורים כי בית האסורים נק' משמר ע"ש ששומרי' שם האסורים וגם כאן בהיות בגלות נאמר מלך אסור ברהטי'צב, אשרצג עכ"ז אדרבה מחמת זה דוקא נתעורר פנימי' אה"ר העליונה לכנ"י שלא יכילנה כלי הלב וע"כ בא לכלל שאגה, כמשל באדם התחתון כשחפץ ומשתוקק מאד לאיזה דבר הנאהב לו ביותר מימי קדם זכור יזכור את האהבה
יובא מ: chabadlibrary · ספריית ליובאוויטש · free-to-read · במקור