(ךג) תקצ אך הענין הוא כנ"ל במיתקצא מרה [הללו] הי' מבחי' מים מר[ור]ים דק"נ שהן גבורות קשות דכל חולי רעה נמצא מהם וז"ש כי מרים הם והוא מחמת חטא עה"ד שנפל תערובות דרע גמור בד' נהרות עד שיצאותקצב מים מרים שיגיעו ויבואו לשערי מות ברוחני' ובגשמי' כו'. ואמנם ציוה ה' למשה להשליך העץ מבחי' עה"ח שיכול לתקן ולהמתיק הרע והמות שבמרירות המים וימתקו ממש שזהו ענין התו[רה] ששרשה בעה"ח כמ"ש כי עץ חיים היאתקצג כו' שמתקן לגבי גבורותתקצד קשות להמתיק ולהפוך מרירות למתיקו כו', שזה[ו] ממש כמו [הרפואה] שמרפא לחולי רעה שממתיק הדין הקשה ממות לחיים וז"ש וישלך אל המים וימתקו כו'תקצה שנהפך הרע והמות לחיים וטוב ע"י עה"ח דתו'. וז"ש שם לו חוק ומשפטתקצו שזהו הבירורי' שע"י התו' דעה"ד לבער הרע שנק' חוק ומשפט ושם נסהו שבא בנסיון. וזהו ויאמר אם שמוע תשמע כו' כל המחלה כו' לא אשים שלא יתפשט לבא כמו במדות רעות דק"נ אשר שמתי במצרים, ומפרש הטעם כי אני ה' עמ' תמב ּ רופאך ע"י עה"ח דתו' שמהפך מרירו למיתקו כמו רפאות תהי לשרךתקצז כו' שהתורה מביאה רפואה לנפש לרפא חלאי' רעים שבנה"א כמשרז"ל חש בראשו יעסוק בתורהתקצח וכה"ג בציור כל קומת אדם שבצלם אלקי' שנפגם ויתקן אור דתו' מטעם הנ"ל, וז"ש כי אני ה' [דתו"מ] רופאך. אך המחלה עצמה כמו שהיא במקורה ושרשה בק"נ מחטא עה"ד לא אשים עליך כלל ומה שיתפשט הרע משרשו בז' מדות דק"נ ירופא ע"י התו' שמברר לעה"ד להבדיל כו' וד"ל.
(ךד) תקצט אך הנה עדיין לא יתורץ מ"ש תחלה לא אשים עליך כו' ואח"כ אני ה' רופאך משמע שמרפא למחלה שא' תחלה, ואם קאי על החול[י] שמתפשט מן הרע לבד הרי אין זה קשור וחיבור בסדר הדברים שא' כל המחלה כו' לא אשים כלל כי אני כו' שזהו [כ]נתינת טעם ולפיכך אני רופאך. אך הענין יובן בהקדים תחלה מ"ש כאן ועבדתם כו' ובירך ה'תר לחמך ומימך והסירותי מחלה מקרבך, [ד]הנה מבואר לעיל בפי' לחמך ומימך שהוא בחי' לחם ומים דתו"מתרא שנמשך בארץ מאור הזרוע דתו"מ הע[ליונים] בארץ עילאה ונק' ארץ דמפקי מזון רוחני לנשמות בבחי' החיות הטוב האלקי'תרב בנפשותרג שלא יהי' [בזה] שום תערובות והסתעפות לחיצוני' כלל (כמו שהתו' היא למעלה בבחי' עה"ח שלמעלה מעה"ד כו' וכלחם המן וכלחם הפנים
יובא מ: chabadlibrary · ספריית ליובאוויטש · free-to-read · במקור