ולהבין זה בתוס' ביאורולהבין זה בתוס' ביאור
שמג, ב
באהבה רעה כו' כמו לתאוה יבקש נפרדתתמה מי שנפרד מדעת והשג' האלקי' ונמשל כמו בהמה כו', אך לזאת יוכל להיות הצלה שינצל ויטהר מטומא' מחשבה ודעת להוליד אהבו' ותאוות רעות, והוא ע"י שיעמיק דעתו ורצונו באור תורת ה' ועבודתו האלקי' וזהו ההצלה לכל נפש שנטמאה במח' ומדות ברע במורגש שתטהר, וכמו ע"י אש הגיהנם שמוציא האש הזר הזה ויכול לבא לג"ע אח"כ וגם מתאוות היתר יוכל ליטהר ע"י אש דק יותר והוא בטבילה בנה"ד כידוע. אבל בחי' עמ"ר דמקיף הרע הנ"ל אין בתאות כזאת שהיא בחי' כלי להכיל כלל להיותה למעלה מהגבלת השכל והלב לגמרי, והיינו כשיעמיק רצונו בתאוותיו בבחי' עצמיות הנפש ממש בלתי מוגבל בכלי המוח והלב כלל זהו שבא בעמקי שאול תחתי' דוקא, כי השאול מקור לעצמיות הרע דכל תאוות רעות ושם מקורם העצמיי' ולא הגיהנם וכה"ג. ולזאת כל מדות רעות בגילוי או"כ יתוקן הפגם בגיהנם כי שם מקורם ויעלו משם אבל לא ירדו עמ' תקו ּ בשאול כי אין השאול מקורם, אבל החוטאי' בעצם הרע דמקיף דק"נ (כמו בפר"ע לילך בשרירות לבו כו' כמ"ש והתבר"ך בלבבו לאמרתתמו שלום יהי' לי למען ספות הרוה כו' שיקבלו החיצוני' דק"נ בחו"ב ומדות רעות דק"נ תוס' יניקה ע"י מאור הכתר דקדושה, וכמו חטא העם הזה חטאה גדולהתתמז שפגמו באור הכתר ע"י ע"ז ונאמר בהם ויצאו וראו בפגריתתמח כו' הפושעים בי ממש בגופא דמלכא שהוא בחי' הכת"רתתמט שאשם לא תכבה כו' שזהו היורד לשאול שלא יעלה כמ"ש כי אין מעשה וחשבון כו' שלא יועיל לו שם שום זכות דמעשה וחשבון דטוב כו' כנ"ל (וכמו האפיקורסי'תתנ והמינים שיורדים לשאול ואינן עולים כנ"לתתנא ), כי השאול דוקא שם הוא מקור לרצון עצמו דרע הזה כענין עבירה מלפפתותתנב כו' ונק' ג"כ כף הקלעתתנג כו' שאין לו מנוחה ותיקון לעולם כידוע).
אך הנה אעפ"כ הרי אנו מוצאים שעולים גם מן השאול ואבדוןתתנד כמ"ש ה' מוריד שאול ויעלתתנה כו', הענין הוא דודאי א"א שיעל משאול ע"י חשבון ומעשה כנ"ל כי אין עליה לנפש החוטאת ע"י זכות המעשה וחשבון כ"א כשפגמה בחו"ב ומדות כו' שזהו בגיהנם, כי בחי' האדם דקדושה שהוא בצלם האלקי' כשהוא עומד במעלה עליונה במוחי' ומדות דקדושה באוי"ר שכלי' וטבעיי' עד בחי' המעשה הטוב לא יפול הנופל ברע כלל וכלל. אך כאשר נתרוקן מכל אור וחיות דקדושה
יובא מ: chabadlibrary · ספריית ליובאוויטש · free-to-read · במקור