וכרוב א'שלא הב' בציור נוק' ומתייחדים יחד), משום דמבחי' או"י דחסדי' דכרוב הא' היורד מלמעלה למטה עושה העלאה דאו"ח שבכרוב הב', וגם זה אמת שאם לא אתעדל"ת בהעלאה דאו"ח בכרוב הב' במס"נ בא' באוי"ר אמיתי' לא הי' נמשך מח"ע לח"ת בכרוב א' (וכמאמר אין לי אלא תורהשלב אפי' תורה אין לו כו') כמ"ש כמים הפנים אל פנים דוקא כפי העלאת מ"ן כך לב האדה"ע לאדה"ת שזהו מאנפי רברבי לאנפי זוטרי כנ"ל וד"ל.
וזהו ופניהם איש אל אחיו דוקא, ויש בזה ב' טעמים א' מצד התכללו' דאו"י ואו"ח יחד שמתאחדים כא' לפי שאין זה בלא זה כו' כנ"ל, והטעם הב' דזה גופא מה שמתכללים כא' ממש זהו לפי שנמשכים שניהם מן הכפורת שעל הארון שהוא כתר דח"ע וח"ת כנ"ל, ששם אין הפרש כלל בין עלי' לירידה כי סובב למעלה ולמטה בשוה שמעלה ומטה שוה ממש, ולפי"ז הרי אין הפרש שם בין המשכה מאור א"ס למטה בח"ת דכנס"י ובין העלאה דכנס"י באו"ח למעלה ליכלל באחד כמו שהוא למעלה כו'. והיינו ענין הכפורת שעל הארון שכולל ב' הכרובים הללו שנמשכים ממנו ושוין הם שם ממש בחי' העלאה עם בחי' ההמשכה מטעם שהוא בחי' סובב הכללי כנ"ל, ולזאת גם בירידת והמשכת הב' כרובים ממנו נעשה בחי' התכללו' להיות פניהם איש אל אחיו דוקא כנ"ל (כענין עושה השלוםשלג כו') מצד שכלולים כאחד במקורם בכפורת שעל הארון, וע"כ הן בבחי' אחוה ממש עד שבאמצעות חיבורם יחד הן בחי' אדם אחד (בהתכללות דו"נ כנ"ל כו') וד"ל.
ובכ"ז יובן הטעם שכנס"י נקראים אחים וריעים כו', כמ"ש למען אחיי וריעיי כנ"ל והוא בבחי' התקשרות האחוה והריעות שמתקשרים בדבר א' שהוא התורה, דישראל מתקשראן באוריי' בבחי' אדם תתאה ואוריי' בקוב"ה בבחי' אדם עילאה כו', וכמו במ"ת שחכמת אדם עילאה האיר פניו לנש"י ע"י התורה כו' בבחי' פב"פ דאדם הגדול עם אנפי זוטרי דכנס"י כו', וכמו בכרובים שהיו פניהם איש אל אחיו כו', וכתיב ונועדתי לך שם ודברתי אתך מעל הכפורת מבין ב' הכרובי' דוקא, ודקדק לומר מעל הכפורת ששם שוין ב' הכרובים דאו"י ואו"ח להיותו בבחי' סובב הכללי כנ"ל, וא"כ גם בירידת האור בכרובים הי' מדבר מבין ב' הכרובים יחד דוקא מטעם הנ"ל וד"ל.
וזהו ועשית ב' כרובים זהב כו' כרוב א' מקצה מזה כו' מן הכפורת תעשה את הכרובים מב' קצותיו מטעם הנ"ל ששרש הכרובים הוא בחו"ג שבעצמות אור הכתר שכלולים שם
יובא מ: chabadlibrary · ספריית ליובאוויטש · free-to-read · במקור