ועשית ציץ זהב טהור
שסג, ג
וגם מ"ש לרצון להם דוקא לפני ה' דוקא והי' זה ג"כ מסיבת כתיבת ב' תיבות הללו שנכתב על הציץ קדש לה' בפתוחי חותם כו' וקדש ל' מלמטה כו' וד"ל. אך הנה מ"ש ועשית ציץ כו' והי' על מצח אהרן כו' מובן מזה שיש כאן ב' תנאים, א' שיהי' מעשה הציץ ע"י משה דוקא כמ"ש ועשית ציץ כו' (וכך הי' כל בגדי אהרן שאמר הציווי במעשה למשה דוקא כמו במעשה חשן ומעשה האפוד א' ועשית חשן משפטכג כו' ועשית את מעיל האפודכד כו'). והב' והי' על מצח אהרן דוקא, דמשמע דזה בלא זה אינו כלום משום דמשה שושבינא דמלכאכה ואהרן שוש' דמטרוניתאכו וע"כ אינו מועיל זה בלא זה כלום כו' דאם לא עשי' דמשה לא יועיל הלבשת אהרן את הבגדים בציץ על מצחו להיות לרצון כו', ובעשי' דמשה בלא הלבשת אהרן ג"כ אינו לרצון להם כלל כו' וד"ל.
והנה י"ל בפי' ציץ שיתפרש בג' אופנים א' כפשוטו מלשון הארת אור וזיו כמו ועליו יציץ נזרוכז כו', והכוונה בזה בענין התחלת יציאת ובקיעת האור כמו כאשר יתנוצץ אור השמש בזריחתו בבוקר אור שנק' נץ החמהכח כידוע וכה"ג. והב' מענין צמיחה ופריחה שנק' הנצה, כמו הבאים ישרש יעקבכט יציץ ופרח ישראל, וכן א' הנצו הרמוניםל, וכמו והיא כפורחת עלתה נצהלא כו' וכה"ג, וג"ז על הרוב מדבר בענין התחלת הפריחה והנצה כו'. והג' מענין הבטה והסתכלותלב כמו מציץ מן החרכיםלג וכה"ג. ולכאורה ג' אלה הפי' אין ענינם דומה זל"ז כלל דהיינו ענין אור וזיו עם ענין [התחלת ה]פריחה והנצה וענין הסתכלות והבטה כו' שאין להם חיבור ושייכות זע"ז כלל, ועכ"ז בענין הציץ יש כל אלה הפי' וכולם אמת ([ו]כמשי"ת). אך ה[נה] ת[חלה] י"ל בתנאי שיהי' הציץ על מצח אהרן דוקא כנ"ל, ויש להבין תחלה בשרש בחי' אהרן כה"ג שהתורה נצחי' היאלד וגם יש עכשיו בחי' אהרן כה"ג וענין הציץ שעל מצחו להיות לרצון תמיד כו'.
דהנה ידוע דאהרן הוא מז'לה הרועיםלו כמ"ש והקימותי עליו ז' רועיםלז כו' שהן נק' רועים לישראל שנק' צא"ן קדשי"םלח וכידוע בכדו"דלט, וענין הרועה צאן בגשמיות היינו שהוא מוליך [את] הצאן במקום מרעה טוב ומשגיח עליהם לזונם עמ' 1076 ּ ולפרנסם תמיד במרעה טוב ושמן ולקבץ הנדחות ולהשקותם כו'. וכך הוא למעלה שנק' רועה ישראל [כ]אהרן שממנו נמשך
יובא מ: chabadlibrary · ספריית ליובאוויטש · free-to-read · במקור