ומדרגה הג' הוא תפילת ש"ע עצמה*287 והן ח"י ברכאןרפז שכורע בברוךרפח כו' שהוא [ב]בחי' ביטול במציאות בתכלית, וכידוע בענין ואחרי הרעש אשרפט היינו אחרי הרעש דפסוד"ז אש שלהבת י"ה דק"ש קול דממה דקה בש"ע כמ"ש וקולה לא ישמערצ [ב]צלותא בלחש כו' שזהו ענין עליות הנשמה והתכללותה בעצמות א"ס ב"ה ממש כמו לאשתאבא בגופא דמלכא ממש. וזהו כמו שמיכאל כה"ררצא כבר [הקריב] הנשמות ועלו למעלה מעלה בעצמות המאציל והיינו ריח הקטרת שכבר עלה למעלה לחזק המוחין כמו בבחי' השבת הנפש שע"י ריח הבושם שיותר גדול מריח דקרבנות כנ"ל, אך ע"י הקרבנות שבמזבח החיצון דוקא שהוא סוף הכל בזה נעוץ תחילת הכל והוא עבודת הקטרת במזבח הפנימי שעולה עד פנימי' הכתר להיותו בבחי' קו האמצעי כנ"ל, וע"כ סדר העבודה מתחיל מקרבנות תמיד של שחר במזבח החיצון, וכך הוא בסדר התפלה מברוך שאמר עד ש"ע כנ"ל וד"ל. וזהו וייחד לבבינו לאוי"ר, פי' לייחד ולחבר חיצוני' הלב שהוא בחי' עבודה דנה"א עם פנימי' הלב שהוא שכר עבודתה שעי"ז תעלה בעליי' עצמה עד מהו"ע א"ס שבפנימי' הכתר שהוא ענין הקטורת שע"ג מזה"פ שמכוון נגד הארון ששם גילוי פנימיות ועצמיות דאוא"ס ב"ה כנ"ל וד"ל (ומ"ש וידעת תחילה הוא בהתבוננות בגדולת ה' בק"ש בשמע ואח"כ ואהבת כו').
[ז] והנה בכל הנ"ל יתורץ ענין אחד, והוא מה שיש להפליא על שינוי הסדר במעשה המשכן ד[ב]פ' תרומה סידר ציווי המעשה תחילה על מעשה הארון ועשו ארון עצי שטיםרצב כו', ועשית שולחןרצג כו', ועשית מנורת זהברצד כו', ואח"כ ציו[ה] [ו]את המשכן תעשה עשר יריעותרצה שש משזר ותכלת כו' עד עשייתרצו מכסה לאוהל עורות אילים מאדמיםרצז ויריעות עזים עשתי עשר אוהל למשכןרצח. נמצא אוהל המשכן ג' דברים יריעות עזים ועורות אילים מאדמים ועורות תחשים מלמעלה כו', ואח"כ ציוה על הקרשיםרצט ואח"כ על הפרוכתש ואח"כ על מזבח החיצוןשא וחצר אהל מועדשב (ומזבח הזהב לא הזכיר כאן כלל רק בסוף פ' תצוה ועשית מזבח קטרתשג כו'). והנה בפ' ויקהל בעשיית בצלאל וכל חכמי לב הקדים מעשה היריעות לכלים כמ"ש ויעשו את המשכןשד עשר יריעות כו' ויעש יריעות עזיםשה לאוהל על המשכן כו', ומכסה העורות אילים מאדמים
יובא מ: chabadlibrary · ספריית ליובאוויטש · free-to-read · במקור