מקו"פ כו' להאיר דרך קו וחוט ולהתמשך מטה מטה בע"ס בבחי' מקיפי' ופנימי' במספר ומדה קצובה עד שנתהוו גם ג' עולמות הנפרדים בי"ע כנ"ל. ולזה הטעם ציוה ה' בפ' תרומה תצוה על המעשה של המשכן והכלים והיריעות להיות בחי' ירידת הארת אוא"ס למטה בבחי' כלים ולבושים מקיפי' ופנימי' דיריעות וכלי המשכן כנ"ל באריכות, שזהו ממש כמו ענין וי"ו יומין דחול כו' וימ"ב כנ"ל, וענין כוונה זאת כדי להיות לו דירה בתחתונים ע"י המשכן וכליו כנ"ל. ואמנם מיד שנגמר מלאכת המשכן וכל כליו ה"ז ממש כמו שנגמר כל מלאכת וי"ו יומין דחול בוימ"ב למעלה שמיד נעשה בחי' או"ח אל העצמות, והוא עליות כל העולמות כנ"ל וגם אפי' בחי' התענוג שמלובש בזה כו' כנ"ל, כך מיד בגמר מלאכת המשכן חוזר הכל אל בחי' העצמו' ממש והוא ענין מצות השבת ממש כנ"ל שהוא דוקא מיד אחר תשלום כל המלאכה שנק' בירורים ומחמת בחי' המנוחה כנ"ל, וזהו שמיד אחר מצות מעשה המשכן נצטווה על מצות השבת כנ"ל וד"ל.
ומעתה עדיין יש להבין למה כאן בפ' ויקהל הזהיר תחלה על מצות השבת ואח"כ על מעשה המשכן כמבואר בפרשה ולמה שינה הסדר מכמו שנצטוה תחלה כו' כנ"ל. אך בהכרח לומר ששינה משה מכפי הסדר שנצטווה הוא לעשות המשכן תחלה ולבנ"י הזהיר תחלה על השבת כו' וזה פלאי לכאורה, וגם יש להבין מה ששינה הסדר להזהיר לבנ"י על היריעות והקרשים תחלה שהן לנגד בחי' מקיפים ואח"כ על הכלים שהן בחי' או"פ כנ"ל, ובפ' תרומה הרי הקדים לצוות למשה על בחי' הכלים ארון וכפורת וכו' ואח"כ יריעות וקרשים, ולמה שינה מכמו שנצטווה הוא בעצמו (וגם בפ' כי תשא שאמר ראה קראתי בשם בצלאל כתיב ועשו את האוהל והארוןרמג כו' והיינו כמו הסדר שהזהיר לבנ"י ולא כמו שצוה למשה). ולהבין טעם שינוי הסדר בב' ענינים הללו, יש להקדים תחלה את הידוע אשר בין הציווי הזה דבפ' תרומה תצוה אל משה ובין הציווי הזה של משה לבנ"י בפ' ויקהל הפסיק הענין בפ' כי תשא בסיפור מעשה דחטא העגלרמד שנעשה קודם ירידת משה מן ההר עמ' 1166 ּ בלוחות הראשונות שהרי ע"י חטא העגל נשתברו לוחות הראשונות כידוע.
והנה בלוחו"ת הראשונות נא' חרו"ת על הלוחותרמה כו' וארז"ל חירות ממה"מ חירו"ת משעבוד מלכיותרמו כו' כידוע,
יובא מ: chabadlibrary · ספריית ליובאוויטש · free-to-read · במקור